תת"ע 2020-02-21

תקציר

בית המשפט קבע כי אין סכנה כפולה במקרה זה, למרות ששני כתבי האישום נגד הנאשם נובעים מאותו אירוע. בהכרעת הדין מוסבר כי השיקול המרכזי הוא זהות המעשה הפיזי המיוחס לנאשם בשני המקרים, וקיומם של יסודות עובדתיים המהווים את העבירות. בעוד שבשני המקרים מדובר במעשה הנהיגה, הטענות העובדתיות הספציפיות שונות. הדו"ח הנוסף מייחס לנאשם עבירה של נסיעה במעבר חצייה, ואילו כתב האישום עוסק בנהיגה בכיוון ההפוך של כביש חד סטרי. מדובר בעבירות נפרדות, שלכל אחת תשתית עובדתית נפרדת משלה, למרות היותה חלק מאותו אירוע. בית המשפט מדגיש כי טענת המסוכנות הכפולה של הנאשם נכשלת משום שיסודות העבירות שונים, למרות שהם חולקים יסוד משותף של נהיגה. כמו כן, בית המשפט מציין כי הנאשם בחר להישפט בגין תסקיר אחד בלבד ולכן אינו יכול לטעון לעוול בבחירת התביעה לפצל את סעיפי האישום. השופט מסכם כי הבקשה נדחית, והקראת התיק נקבעה ל-18.4.21.