סע"ש 32301-03-21

תקציר

בית הדין מצא כי אימפקט הפרה את חוק עבודת נשים בכך ששינתה את תחומי האחריות של התובעת בעבודה והקטינה את הכנסתה זמן קצר לאחר חזרתה מחופשת הלידה. שינוי זה הביא להפחתה משמעותית בשכר טרחתה, דבר שהיווה הפרה של הוראות החוק. כמו כן, החברה לא נענתה לבקשת התובעת לעבוד מהבית, למרות שהיא סובלת מאסתמה ונמצאת בסיכון מוגבר להידבק בקורונה. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי שלילה זו מהווה הפליה על רקע מוגבלות, כהגדרתה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אימפקט חויבה לשלם לתובע פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין כל אחת מההפרות הללו. עוד קבעה השופטת כי פיטורי התובעת היו בלתי חוקיים ומפלים, שכן הם לא נבעו מאילוצים כספיים, כפי שנטען על ידי החברה. תחת זאת, בית הדין מצא כי הפיטורים התרחשו בשל הריונה ונכותה של התובעת. אימפקט חויבה לשלם פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין הפיטורים שלא כדין, דבר שבית הדין מצא לנכון מאחר שהתובעת כבר זכתה בפיצוי בגין אי חזרתה לעבודה לאחר חופשת הלידה. תביעות התובעת להפרשי פיצויי פיטורים, הבדלים ברכיבי תגמול ופגיעה בפרטיות נדחו. בית הדין חישב את שכרה הקובע של התובעת לצורכי פיצויי פיטורים ולא מצא עילה להעלותו מעבר לסכום שכבר שולם על ידי אימפקט. התביעה לפגיעה בפרטיות נדחתה משום שלבית הדין לעבודה אין סמכות לפסוק פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות. אימפקט חויבה לשלם לתובעת סך של 21,024 ₪ עבור שכר חודש אוקטובר ודמי הודעה מוקדמת, מאחר שסירבה לאפשר לה לעבוד מהבית בתקופת ההודעה המוקדמת. החברה גם ניכתה שלא כדין ימי חופשה משכרה של התובעת, אך בית המשפט לא מצא עילה לפסוק לה דמי מחלה נוספים. לבסוף, נדחתה התביעה האישית נגד הנתבע מס' 2, בן-ארי. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות את הסרת מסך ההתאגדות והטלת אחריות אישית עליו בגין הפרות האימפקט. אימפקט חויבה לשלם לתובעת סכומי פיצוי שונים, צמודים למדד המחירים לצרכן וכוללים ריבית החל מיום 18.11.2020 – מועד סיום העסקתה. בנוסף, חויבה החברה לשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל, צמודות למדד המחירים לצרכן וכוללות ריבית מיום פסק הדין. תביעת התובע נגד בן-ארי נדחתה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות בהיבט זה של התיק.