ת"א 40893-09-17

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את טענות התובע כנגד הנתבעים. התביעה מתקבלת ביחס לחיובים שביצעו הנתבעים בשימוש בכרטיסי האשראי של התובע לצרכיהם הפרטיים, בסך כולל של 611,254 ₪, אשר על הנתבעים, לרבות אביחי ואשתו, לפרוע ביחד ולחוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. התביעה למשיכת מזומנים, בסך 82,401 ₪, נדחית מאחר שהתובע לא הצליח להוכיח את הסכום הנטען שנגנב. גם הטענה בדבר תדלוק רכבה של הנתבעת 1 באמצעות כרטיסי הדלק של התובעת, בסך 18,819 ₪, מתקבלת, שכן היא נקבעה במפורש על ידי בית הדין לעבודה ומהווה השתק. כך גם התביעה הנוגעת לרכישת מכשירי סלולר וטאבלטים לילדיו של אביחי בסך 13,701 שקל. סכומים אלה יישאו גם הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לרבות הפרשי הצמדה וריבית. התביעה נגד הנתבעת 3, בדבר כספים המגיעים לכאורה לתובעת בגין עבודות שבוצעו על ידה, נדחית מאחר שהתובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתה. כך גם לגבי הטענות בגין הוצאת כספים במרמה, זיוף והעלמת הכנסות בתלושי שכר שגויים, וכן לגבי הטענה בדבר תשלומי מס הכנסה, אשר נדחות שתיהן בשל חוסר ראיות העומדות ברף הנדרש. התביעה להלוואה בסך 30,000 ₪, שאביחי קיבל מהתובעת אך לא החזירה, נדחית. עם זאת, הטענות בגין גניבת טלפון נייד ואייפד נדחות, שכן התובע לא הביא ראיות התומכות בהחזקתם ובערכם. גם בקשת התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין עוולת גניבת סודות מסחריים נדחית מחוסר ראיות. לבסוף, כל צד יישא בהוצאותיו, והתובע יישא בהוצאות המשפט של הנתבע 4, בסך 20,000 ₪, עקב דחיית התביעה נגדם באיחור. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים והוא מחייב מיום 03/09/2023.