ע"פ 52001-05-14

תקציר

המערער הורשע בהעסקת 12 עובדים בימי המנוחה השבועית שלהם, בניגוד לחוק העבודה, ונגזר עליו לשלם קנס ולחתום על התחייבות. השאלה העומדת על הפרק היא האם יש להגביל את שווי ההתחייבות לסכום הקנס המרבי בגין עבירה בודדת, או שמא יש להכפילו במספר העבירות שבוצעו. בית המשפט מצדד במערערת וטוען כי מטבעה ההתחייבות צופה פני עתיד ואינה תלויה בקנסות שהוטלו בגין עבירות עבר. מטרתו להרתיע את העבריין מלבצע שוב את העבירה, ולכן יש להגביל אותו לקנס המרבי על עבירה בודדת, שהוא 14,400 ₪. יתר על כן, בית המשפט טוען כי הטלת מספר התחייבויות, כל אחת לפי השווי המרבי, יעילה יותר בהרתעה מפני הפרות עתידיות, במיוחד כאשר המפר הוא מעסיק גדול יותר. מכאן מבוטלת חובתה של המערערת לחתום על התחייבות בשווי 300,000 ₪, ובמקומה עליה לחתום על חמש התחייבויות, כל אחת בשווי 14,400 ₪, אחת לכל סוף שבוע בו בוצעה העבירה. כל התחייבות תימשך שלוש שנים, ואם המערערת תפר אחת מהן, היא תידרש לשלם את הסכום הנקוב באותה התחייבות ספציפית.