ב"ל 27790-05-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובעת לתשלום רטרואקטיבי של גמלת הבטחת הכנסה. השופט קבע כי לא נפלה כל אשם או טעות אקטיבית מצד המוסד לביטוח לאומי (הנתבע). התובע לא הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה לפני שנת 2021 ולכן לא יכול היה לקבל תשלומים רטרואקטיביים מעבר ל-12 החודשים שקדמו לתביעה, כאמור בסעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה. התנהלות הנתבעת לא היוותה אחריות מוסדית או משותפת, שכן התובעת לא מסרה למכון כל מידע הנוגע לזכאותה, ולא הייתה חובה על המכון לפנות אליה באופן יזום. כמו כן, זכאותה של התובעת להטבות התעוררה רק בחודש פברואר 2020, בעקבות צו קיום צוואה שהבהיר את זכאותה. בנוסף, הנתונים בדבר בעלותה של התובעת בנכס – גורם מכריע בזכאותה – לא הוחזקו על ידי הנתבעת במאגרי המידע שלה. השופטת הדגישה כי מערכת היחסים בין המכון למבוטחים מוסדרת על פי דין, ומצופה מהמבוטחים לדעת את זכויותיהם וחובותיהם. מטעמים אלה נדחתה התביעה, אם כי השופטת בחרה שלא להטיל הוצאות על התובעת, בהתחשב במצבה הכלכלי הנטען ובאופי התיק הנוגע לזכויות הביטוח הלאומי.