פר"ק 46530-04-26

תקציר

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נידונה בקשה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים קבוע בעקבות קשיים בפרויקט תמ"א 38/1 ברחוב שלונסקי 50-52 בתל אביב. הנושות המובטחות, "מכלול מימון נדל"ן בע"מ" ("מכלול") ו"כלל חברה לביטוח בע"מ" ("כלל"), אוחזות בשעבודים קבועים על זכויות החברה היזמית, "י. הויברגר יזמות בע"מ" ("החברה"), בפרויקט. **הרקע העובדתי:** החברה, יזמית נדל"ן ותיקה, נקלעה לקשיים בפרויקט, מה שהוביל לעיכובים ניכרים בביצועו ופגיעה בבעלי הדירות והרוכשים. גם פרויקט נוסף של החברה ברחוב קוסובסקי 12 בתל אביב נמצא בקשיים דומים. על פי טענת המבקשות, הקשיים נובעים מסירוב החברה להכניס כסף לפרויקט. למרות מתווה מוסכם שנחתם בין הצדדים בינואר 2026, נטען כי הוא לא פתר את הבעיות, בין היתר בשל "סיכול" מצד היזמים. נכון למועד הגשת הבקשה, החברה חבה לנושות המובטחות סך של כ-18.3 מיליון ש"ח. **הבקשה וטענות הצדדים:** המבקשות עתרו למינוי עו"ד גונן קסטנבאום ככונס נכסים קבוע. החברה וערביה טענו כי הם יזמים מנוסים וכי הקשיים נובעים מעצירת שחרור כספים על ידי "מכלול" עקב מחלוקת על ריביות. הם טוענים כי קיימו את המתווה המוסכם, וכי מינוי כונס נכסים נחוץ להשלמת הפרויקט, אך הביעו תמיכה במינוי כונס נכסים נוסף, נציג "סיגמא", כדי לפקח על עלויות האשראי. בעלי הדירות תמכו ברובם במינוי כונס נכסים, מתוך רצון להאיץ את סיום הפרויקט. שני רוכשים ביקשו לצאת מההתקשרות, והוצע להם לקיים דיאלוג בנושא. "סיגמא ניהול ופיתוח פרויקטים בנייה בע"מ" ("סיגמא"), המגדירה עצמה כ"נושה מובטחת על העודפים", הגישה תשובה לבקשה. סיגמא העמידה מימון לחברה וערביה, ובתמורה קיבלה שעבוד על העודפים. היא טענה כי לא צורפה כמשיבה כראוי, וכי זכויותיה לא נשמרו. סיגמא אינה מתנגדת למימוש, אך מבקשת למנות את בא כוחה, עו"ד רון טורקלטאוב, ככונס נכסים נוסף, כדי להבטיח את ניהול הפרויקט באופן שיותיר עודפים. **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט, בראשות השופטת נועה גרוסמן, קבע כי אין מחלוקת בין הצדדים על הצורך במינוי כונס נכסים להשלמת הפרויקט. המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם יש למנות כונס נכסים נוסף לצד עו"ד קסטנבאום. **החידוש המשפטי והעקרונות המשפטיים:** 1. **מינוי כונס נכסים יחיד לעומת מינוי כונסי נכסים מרובים:** בית המשפט בחן את הדילמה של מינוי כונס נכסים יחיד מול מינוי כונסים מרובים, בהתייחסות לפסיקה קיימת (בר אופיר, בן עמי, לושי-עבודי). ההלכה הרווחת היא להעדיף מינוי כונס נכסים יחיד מטעמי יעילות, אלא אם כן קיים טעם מספיק לצרף בעל תפקיד נוסף. בית המשפט הביע העדפה למינוי כונס נכסים יחיד, כאשר הכלל הוא כי כונס הנכסים המוצע על ידי הנושות המובטחות בעלות השעבודים העיקריים הוא זה שימונה. 2. **מעמד "נושה מובטח על העודפים":** בית המשפט דחה את טענתה של סיגמא להיותה נושה מובטחת במעמד גבוה משל נושים אחרים, וקבע כי היא "נושה מובטחת על עודפים בלבד". בית המשפט הסתמך על פסיקה קודמת (פש"ר (ב"ש) 11535-08-13) לפיה מעמד זה אינו מעניק לה זכויות עודפות על הנכסים עצמם, אלא רק על שארית הכספים לאחר סיפוק כל הנושים האחרים. 3. **שיקולי יעילות אל מול הגנה על זכויות:** על אף ההכרה בחששותיה של סיגמא מפני פגיעה בזכויותיה, בית המשפט העדיף את שיקולי היעילות שבמינוי כונס נכסים יחיד. עם זאת, בית המשפט פתח פתח לסיגמא להשמיע את עמדתה בנוגע לנטילת אשראי וקביעת שיעורי ריבית, ולא סגר לחלוטין את הדלת לאפשרות של מינוי כונס נוסף בעתיד, אם יתברר כי חששותיה מתממשים. 4. **אכיפת שעבודים:** בית המשפט נענה לבקשת המבקשות והורה על מימוש השעבודים לטובת הנושות המובטחות, מכלול וכלל, תוך מינוי עו"ד גונן קסטנבאום ככונס נכסים קבוע. **החלטה:** בית המשפט החליט למנות את עו"ד גונן קסטנבאום ככונס נכסים יחיד. עו"ד קסטנבאום נדרש להגיש חוות דעת שמאית בתוך עשרה ימים לצורך בחינת הדירות שטרם נמכרו והעלויות לסיום הפרויקט, וכן לדווח לבית המשפט ב-15.6.2026. הדלת לא נסגרה לחלוטין בנוגע למינוי כונס נוסף, שכן בית המשפט הדגיש כי אם המצב יצריך זאת, הוא ישקול זאת מחדש.