תת"ע 14681/09

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה בשכרות אך ערער על שלמותו ומהימנותו של מכשיר הנשיפה ששימש למדידת רמת האלכוהול שלו. השופט סקר את עדויות השוטרים המעורבים ואת הטיעונים שהציג הסנגור. השופט מצא את עדויות השוטרים אמינות ודחה את טענות הסנגור כי המכשיר אינו אמין וכי הנוהל המשטרתי אינו מדויק. נקבע כי התביעה אינה נדרשת להעיד על הבדיקה התקופתית של מכשיר הנשיפה, אלא אם ההגנה מעלה מחלוקת ספציפית על שלמותו. מאחר שההגנה לא עשתה כן, קבע השופט כי עדותה של המתלוננת מהווה ראיה מספקת לתקינות המכשיר. כמו כן, השופטת קיבלה את טענת התביעה כי כל עיכוב בבדיקת פיכחון הנאשם נבע מסירובו של הנאשם עצמו לשתף פעולה, ולכן תוצאות הבדיקה עדיין מהוות אינדיקציה תקפה לפיכחון בעת הנהיגה. בסופו של דבר החליט השופט להרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות. השופט פירט גם את שיקולי גזר הדין, הציע עבודות שירות במקום מאסר בפועל, וקבע דיון לקביעת העונש. ההחלטה פורסמה ב-12 באפריל 2011.