רע"א 7135/22

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, ובסופו של דבר מחליט שלא לקבל את הערעור. על פי תקדימים משפטיים, כגון אלה שנקבעו על ידי השופט נ' הנדל במקרים דומים, והוראות סעיף 1(9) לצו בתי המשפט, מתן רשות ערעור בנסיבות אלה מוטל בספק רב. השופט הבודק מגיע למסקנה כי הבקשה אינה מעלה עיקרון כללי החורג מהאינטרסים של הצדדים, ואין בה עיוות דין. בית המשפט המחוזי לא קבע קריטריונים חדשים להתרת הגנה מותנית, כגון דרישת הפקדת ערבות, אלא החיל אמות מידה משפטיות קיימות על המקרה הנדון. גם אם נפלה טעות משפטית פוטנציאלית, אין בכך כדי לבדו להצדיק ערעור בסיבוב השלישי. עוד דנה ההחלטה בקריטריון למתן היתר לחייב להתגונן מפני הוצאה לפועל ומציינת כי יש לשלול הגנה רק אם היא בלתי מהותית בעליל. במצבים גבוליים עשויים לחול תנאים כגון ערבות, אך בית משפט קמא כאן מצא כי הגנת המשיב אינה בלתי אפשרית ואינה קלושה, ובכך מצדיק את ביטולו של תנאי הערבות. על אף שהמבקש טען ליכולתו הכלכלית של המשיב העולה מהחלטות קודמות להפקדת ערבות, בית המשפט לא מצא תקדים מחייב המשפיע על המקרה הנוכחי. משכך, היעדר טענה עניינית מצד המבקש הביא לדחיית הבקשה. מאחר ולא נדרשה תגובה, לא מדובר בצווי הוצאות, וההחלטה נמסרה ביום 4.12.2022.