עמ"נ 22829-10-14

תקציר

הערר נסב על בקשה לאיחוד משפחות ושדרוג מעמדם של המערערים, שבקשתם נדחתה על ידי משרד הפנים. עיקר המחלוקת הייתה האם חל שיהוי בלתי מוצדק בטיפול בבקשה, שהוגשה באוקטובר 1999 ואושרה ביולי 2001, ואם כן, האם היא מצדיקה שדרוג מעמדם. בית המשפט מצא כי גם אם היה שיהוי בלתי מוצדק, המערערים לא הצליחו להוכיח כי בקשתם הייתה מאושרת קודם לכן, ולא יכלו לצבור את 27 חודשי השהייה החוקיים הנדרשים בהיתרי מת"ק עד להחלטת ממשלה במאי 2002. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי השיהוי בהוכחת מרכז החיים, דרישה הכרחית לבקשה, נבע ממעשיהם של המערערים עצמם. בית המשפט התייחס גם לסוגיית השיהוי וציין כי הבקשה הנוכחית, מאפריל 2013, הוגשה בשיהוי, ודינה היה להידחות בנימוקים אלה בלבד. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת המשרד ודחה את הערעור, מבלי להורות על הוצאות, והחזיר את הערבות למערערים.