רע"א 1533/23

תקציר

במקרה שלפנינו, החליט בית המשפט לדחות את בקשת רשות הערעור בעניין חשיפת מידע על זהותו של אדם שמסר נתונים משמעותיים בתביעה. בית המשפט הדגיש כי החלטות הנוגעות לגילוי וגילוי מסמכים נתונות בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי, והתערבות בערעור היא נדירה, אלא אם כן ההחלטה פגומה באופן חריג. בית המשפט חזר על העיקרון של גילוי מרבי של מידע רלוונטי בליטיגציה אזרחית כדי להקל על גילוי האמת, וציין כי כל מסמך שעשוי לסייע בהוכחת או הפרכת טענות צריך להיות ניתן לגילוי. בעוד המבקשים טענו כי זהותו של המודיע אינה רלוונטית או כי גילויו יפגע בפרטיות, בית המשפט מצא את זהותו של המודיע רלוונטית למקרה. היא תאפשר למשיבים להתגונן טוב יותר מפני טענות בדבר מידע מוטעה והטעיה בקשר להסכם קרסן. בית המשפט ציין כי המבקשים נמנעו מלטעון לפגיעה כלשהי בפרטיות מלכתחילה והעלו חשש זה רק לאחר שהתקבלה החלטה, ובכך החלישו את טענתם. יתר על כן, לא פורטו חששות ספציפיים לפרטיות. בית המשפט שקל גם היבטים פרוצדורליים כמו הפניות לפרקים קודמים בתקנות סדר הדין האזרחי, אך בסופו של דבר נקבע כי הבחנות אלה אינן נחוצות מאחר שהערעור נדחה באופן מהותי. כהחלטה סופית דחה בית המשפט הן את הערעור והן את הבקשה לעכב ביצוע צווים קודמים, והורה למבקשים לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב בסך 5,000 ₪.