עפמ"ק 48539-03-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: ערעור מדינת ישראל נגד רבחי נתשה (עפמ"ק 48539-03-25, בית המשפט המחוזי ירושלים)** **1. הקדמה והליכים בבית משפט קמא:** הערעור המונח בפני בית המשפט המחוזי נוגע הן להכרעת הדין והן לגזר הדין שניתנו על ידי בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים. נגד המשיב (נתשה רבחי) הוגש כתב אישום בגין בנייה ושימוש ללא היתר, הכוללים תוספת למבנה קיים בשטח 40 מ"ר, מבנה שנבנה מחומר קל (קונסטרוקציית ברזל ותקרה מפנלית). **2. הסכם הפשרה בערעור על הצו המנהלי והפרתו:** הליך משפטי קודם שקדם להליך הפלילי היה צו הריסה מנהלי. המשיב ערער על צו זה. במהלך הדיון בערעור, הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין. במסגרת הסכמה זו, המשיב התחייב לחזור בו מהערעור, להתייצב לחקירה, למסור גרסה, לקחת אחריות ולהודות בכתב האישום בישיבת ההקראה הראשונה. בתמורה, המדינה התחייבה שלא לבצע את צו ההריסה. המשיב אף אישר הסכמתו להתייצב לחקירה ולמסור גרסה כי "החליף גג ישן בגג חדש בלי לקבל לכך היתר בנייה". **3. תגובת המשיב לכתב האישום והבקשה לביטולו:** בהמשך להסכמות, המשיב הודה באחריותו לביצוע העבודה, אך טען שהחלפת גג ישן בגג חדש מחומר קל אינה טעונה היתר בניה. הוא הודה בשימוש במבנה ללא היתר. בהמשך, הגיש בקשה לביטול כתב האישום בטענה שהבנייה פטורה מהיתר לפי תקנות הפטור. בקשתו נדחתה, ונקבע כי מדובר ב"עבודה אסורה". **4. הרשעה בעבירות בנייה ושימוש ללא היתר:** לאחר שמיעת ראיות, בית משפט קמא קבע כי הוכחו העובדות המפורטות בכתב האישום, והרשיע את המשיב בעבירות של ביצוע עבודה הטעונה היתר ללא היתר, ושימוש אסור ללא היתר, לפי חוק התכנון והבניה. **5. דחיית בקשת המדינה להרשעה בעבירה נוספת (אי קיום צו):** בית משפט קמא דחה את בקשת המדינה להרשיע את המשיב בעבירה נוספת של "אי קיום צו" לפי סעיף 246 לחוק. ההחלטה נבעה מכך שלמשיב לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירה זו, שעלתה לראשונה בשלב הסיכומים. **6. גזר הדין:** * **קנס וחלופות:** נגזר על המשיב קנס כספי בסך 36,000 ₪, כפל אגרת בנייה, והתחייבות שלא לעבור עבירה. * **צווי התאמה והריסה:** ניתנו צווי התאמת הבנייה להיתר (לרבות הריסה) ואיסור שימוש, שמועד כניסתם לתוקף נקבע ל-13.11.2026. בית המשפט ציין כי צו ההריסה ייכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים, אך קבע מועד מאוחר יותר. * **מתחם עונש הולם:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם אחד לשתי העבירות (בנייה ושימוש), הנע בין 600 ל-1200 ₪ למ"ר, תוך התחשבות בהיקף הבנייה ומשך השימוש. * **דחיית בקשות המדינה:** נדחו בקשות המדינה לקבוע קנס יומי על עבירת השימוש, לזקוף לחובת המשיב את ניהול ההליך (בהתחשב בהסכמות קודמות ובשיתוף פעולה), ואת החשד להפרת צו הפסקה מנהלי. כמו כן, נדחתה בקשת המדינה לחייב את המשיב בהיטל סלילה ותיעול, בנימוק של "אין עונשין אלא אם כן מזהירין", שכן בקשה זו לא הועלתה קודם לכן ולא הייתה מדיניות סדורה. **7. טענות המדינה בערעור:** * **הכרעת הדין:** ערעור על דחיית בקשת ההרשעה בעבירה חלופית (אי קיום צו). * **גזר הדין:** * שגיאה בקביעת מתחמי ענישה נפרדים לכל עבירה. * היעדר הלימה בין הענישה למדיניות המחמירה כפי שנקבע בתיקון 116 לחוק. * אי הטלת קנס יומי, אשר נועד לתת מענה למשך השימוש ולהרתיע. * העונש שנגזר נמוך ביחס לרווח הכלכלי מהבנייה, וצריך היה להתחשב בפסיקה ראויה וכוונת המחוקק. * שגיאה בדחיית בקשת החיוב בהיטל סלילה ותיעול, תוך הפנייה לפסיקה הקובעת שיש לחייב גם בונים ללא היתר. * טענות לגבי פריסת התשלומים, שיעור ההתחייבות, ומועד כניסת הצווים לתוקף. * אי חיוב המשיב בהוצאות משפט, נוכח התנהלותו. **8. טענות המשיב בערעור:** * יש לדחות את כל טענות המדינה. * החלפת גג אינה טעונה היתר (גם אם לא ערער על קביעת בית המשפט בנושא). * הסכום הכולל שנקבע אינו שגוי, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בעונש הנתון בתוך המתחם. * הקביעה של מתחם עונש אחד לשתי העבירות עולה בקנה אחד עם הפסיקה. * לגבי מועד ביצוע הצווים, המשיב הסכים לדחיית המועד ל-12 חודשים, עד ליום 13.2.2026, בהתחשב בסתירה בגזר הדין. **9. ניתוח והכרעה של בית המשפט המחוזי:** * **עקרון ההתערבות המוגבלת:** בית המשפט מדגיש כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בגזר הדין אלא במקרים חריגים של טעות מהותית. * **התערבות בנושאים ספציפיים:** בית המשפט מביע דעה שונה מבית משפט קמא בשלושה עניינים: * **היטל סלילה ותיעול:** בית המשפט קובע כי מדובר בתשלומים מוטלים על כל בונה, ולא "עונש". לכן, אין עילה להקל בעניינו של מי שבנה באופן בלתי חוקי. הוא מצטט את דברי ההסבר לתיקון 116 לחוק, המדגישים את הצורך ב"נטרולם של אלה ופגיעה בכדאיות הכלכלית שבביצוע העבירה". בית המשפט קובע כי הנמקת בית משפט קמא (ש"אין עונשין אלא אם כן מזהירין") אינה רלוונטית לחיוב בהיטל הקבוע בחוק. **חידוש**: הכרה בחשיבות גביית היטלים ותשלומים נלווים במסגרת הליך פלילי, גם אם לא הועלתה טענה זו קודם לכן, תוך הדגשת ההבחנה בין "עונש" לבין "תשלומים" מוטלים בחוק. * **הוצאות משפט:** בית המשפט מקבל את עמדת המדינה בנוגע להטלת הוצאות על המשיב. הוא מדגיש את הפרת הסכם הפשרה המקורי, כאשר המשיב לא הודה בכתב האישום כמתוכנן, אלא בחר להילחם על טענת העדר ההיתר. התנהלות זו, שלגביה ניתן צו הריסה מנהלי, מצדיקה באופן חריג, בהליך פלילי, הטלת הוצאות. **עקרון משפטי**: חוסר תום לב בהליכים משפטיים, ובפרט הפרת הסכמות, יכולה להוביל לחיוב בהוצאות, גם בהליך פלילי. * **מועד כניסת הצווים לתוקף:** קיים הסכמה בין הצדדים לדחיית מועד ביצוע הצווים עד 12 חודשים, כפי שמותר לפי החוק. * **החלטות נוספות:** * **קנס יומי:** בית המשפט לא מתערב בהחלטת בית משפט קמא שלא להטיל קנס יומי, ורואה בכך שיקול דעת של הערכאה הדיונית. * **אי קיום צו:** מכיוון שהמדינה לא העמידה לדין על עבירת הפרת צו, לא ניתן להחמיר בעונש בגינה. * **תנאים להבטחת מימוש הצווים:** בית המשפט אינו מחייב הטלת תנאים להבטחת מימוש צווי ההריסה, וקובע כי המדינה יכולה לגבות את הוצאות הביצוע מהמשיב אם לא יבצע את הצווים. **10. תוצאת הערעור:** הערעור התקבל בחלקו: * המשיב ישלם היטל סלילה ותיעול בסך 11,532 ₪. * המשיב ישלם הוצאות משפט (בבית משפט קמא ובערעור). * מועד כניסת צווי ההתאמה/הריסה/איסור שימוש נקבע ל-13.2.2026, עם ארכה לביצוע עד 13.4.2026. **סיכום החידושים והעקרונות המשפטיים המרכזיים:** * **חשיבות הסכמי פשרה:** ההליך מדגיש את חשיבות ההסכמים הדיוניים ואת ההשלכות של הפרתם, גם בהליכים פליליים. * **גביית היטלים במסגרת הליך פלילי:** בית המשפט קובע כי ניתן וראוי לחייב בבנייה ללא היתר בהיטלים ותשלומים נלווים, שאינם בגדר "עונש", אלא השבת עלויות שהמדינה נדרשת להן. עיקרון זה נועד למנוע יתרון כלכלי למי שפועל בניגוד לחוק. * **הבחנה בין עונש להחזר עלויות:** בית המשפט מבחין בין "עונש" (קנס, מאסר) לבין "תשלומים" (היטלים, אגרות) שהם בגדר השבת עלויות או השבת היתרון הבלתי חוקי. * **שיקול דעת ערכאת הערעור:** בית המשפט מבהיר את עקרון ההתערבות המוגבלת של ערכאת הערעור בגזרי דין, אך גם מראה כי קיימת גמישות להתערב במקרים בהם נפלה טעות מהותית או כאשר יש צורך לתקן עוול. * **השלכות התנהלות המשיב:** התנהלות המשיב, אשר שינתה מסלול מהסכמה להודאה למאבק משפטי, הובילה לחיובו בהוצאות, דבר המהווה חריג בהליך פלילי.