ת"צ 36356-01-21

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת לבקשה לדחיית תביעה ייצוגית. המשיב הגיש בקשה לפי חוק חופש המידע, בצירוף אגרה מקבילה. עם זאת, הבקשה נדחתה על ידי הרשויות, שטענו כי אין מדובר בבקשת מידע תקפה אלא בפנייה או תלונה. המשיב, שביקש החזר אגרה, פתח בתובענה ייצוגית בשם כל מי ששילם לכאורה שכר טרחה מיותר בגין בקשות דומות. המבקשים, בבקשת הדחייה, טענו כי האגרה נגבתה כדין וכי אין הוראה להחזר שכר טרחה במקרה של דחיית הבקשה. הם הדגישו כי מטרת האגרה היא לסנן בקשות לא רציניות וכי היא מוצדקת שכן היא מכסה את העלויות האדמיניסטרטיביות של הטיפול בבקשה. בנוסף, ציינו המבקשים כי טענת המשיב נעדרת שחר, שכן אין בסיס חוקי להחזר שכר טרחה במקרים של בקשות שגויות. השופט הסכים עם טענות המבקשים. הם הדגישו כי אין תקדים להחזר שכר טרחה במצבים כאלה וכי פרשנותו של המשיב נעדרת בסיס משפטי. כמו כן, השופטת הטילה ספק בתוקפה של התובענה הייצוגית, וקבעה כי אין מדובר במנגנון מתאים לטיפול בסוגיה וכי טענת המשיב אינה מייצגת חלק ניכר מהציבור. השופט הגיע למסקנה כי התביעה חסרת שחר ולא תתרום לבירור טענותיהם של תובעים פוטנציאליים אחרים. לפיכך, הבקשה לדחיית התובענה הייצוגית על הסף, והבקשה לאישורה ככזו נדחתה. יש לציין כי השופטת בחרה שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בנסיבות קיצוניות וייחודיות.