ע"ע 12862-01-24

תקציר

בפסק דין זה החליט בית הדין לדחות הן את רוב ערעורי העובד והן את ערעורי החברה, למעט חריגים מסוימים. התהליך התארך זמן רב בשל תיקונים וערעורים רבים. באשר לערעורו של העובד, הוכר כי חלק מהתגמול השנתי של העובד התבסס על הכנסות המעסיק, ובפרט על 10% מרווחי החברה כפי שהוסכם בחוזה העבודה. לעובד זכות לעיין בדוחות הכספיים המבוקרים של החברה לשנים 2011-2017, על מנת לוודא שחישוב התגמול המגיע לו היה מדויק. זה כולל מאזנים, דוחות רווח והפסד, דוחות תזרים מזומנים ודוחות על שינויים בהון, עם הוראות סודיות מסוימות נאכפות. עם זאת, בקשתו של העובד לקבלת מסמכים ספציפיים נוספים של החברה נדחתה, שכן נקבע כי אלה אינם נחוצים לאימות זכאותו, אשר צריכים להתבסס על דוחות כספיים שכבר קיימים. על החברה למסור דוחות כספיים אלה לעובד בתוך 30 יום, אלא אם כן הם מכילים מידע הנחשב סוד מסחרי שאינו רלוונטי לתביעת העובד. באשר לערעור החברה, הסכים בית הדין כי לחברה לא הייתה עילה מספקת לחייב את העובד בדין וחשבון בגין רווחים מעסקיו הפרטיים, שכן לא היה בסיס משפטי או טענה להתנהגות מסחרית בלתי הולמת של העובד מעבר להפרת חוזה לכאורה לצורך עיסוק בענייניו האישיים בתקופת החברה. עוד החליט בית המשפט שלא לאפשר ביקורת מקיפה נוספת על הוצאות החברה, וציין כי כל תביעה משמעותית כבר תוכר בדוחות הכספיים שייבחנו. לפיכך, שני הערעורים נדחו ברובם, כאשר בית המשפט הורה לשקול את ההוצאות בתום ההליך הכולל. פסק הדין ניתן ביום 18.11.2024, בהיעדרם של הצדדים המעורבים.