עפ"ס 49507-12-25

תקציר

בבית המשפט העליון עפ"ס 49507-12-25 **פסק דין** **מבוא:** בית המשפט העליון (כב' הנשיא יצחק עמית) דן בערעור שהגישה המערערת, "רזאור הנדסה וייעוץ בע"מ", על החלטת ועדת הערר לענייני קורונה וחרבות ברזל (להלן: "ועדת הערר"). החלטת ועדת הערר, שניתנה ביום 2.12.2025, דחתה את בקשת המערערת לפסילת יו"ר הוועדה מלדון בהליכים. עניינם של ההליכים בפני ועדת הערר הוא תביעות המערערת לפיצויים מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, בגין תקופות הקשורות למשבר הקורונה ולמבצע "חרבות ברזל". **עובדות והליכים קודמים:** 1. **הליכים בפני ועדת הערר:** המערערת הגישה תביעות פיצויים לוועדת הערר. ביום 9.11.2025, הגישה המערערת בקשה לפסילת יו"ר הוועדה, בטענה לחשש ממשי למשוא פנים. המערערת טענה כי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), החל על גופים "מעין שיפוטיים" הפועלים על פי כללי הצדק הטבעי, מחייב את פסילת היו"ר. 2. **החלטת ועדת הערר:** ביום 2.12.2025, דחתה ועדת הערר את בקשת הפסילה, בקובעה כי לא התקיים חשש ממשי למשוא פנים. הוועדה לא דנה בשאלת תחולת סעיף 77א לחוק בתי המשפט. 3. **הערעור הנוכחי:** המערערת ערערה לבית המשפט העליון על החלטת ועדת הערר. ביום 25.12.2025, הגישה המערערת בקשה לסעד זמני. בית המשפט העליון, בקביעתו מיום 25.12.2025, סבר כי הסעד הזמני חורג מגדרי ההליך והורה לצדדים להתייחס לשאלת סמכות בית המשפט לדון בערעור על החלטת פסלות של ועדת הערר. 4. **מעמד ועדת הערר:** ועדת הערר הוקמה מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: "חוק התכנית לסיוע כלכלי"), ומוסמכת לדון גם בעררים מכוח חוקי "חרבות ברזל" וחוק מס רכוש. בהתאם לחוק התכנית לסיוע כלכלי, בוועדה שני חברים: עובד מדינה הכשיר להתמנות לשופט שלום (כיו"ר) ונציג ציבור. הוועדה מנויה בתוספת הראשונה לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק בתי דין מינהליים"), והוראות חוק זה חלות עליה בשינויים המחויבים. **טענות הצדדים:** 1. **המערערת:** טוענת כי חרף העובדה שחוק בתי דין מינהליים שותק ביחס למנגנון ערעור על החלטות פסלות של בתי דין מינהליים, יש להחיל את סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט על דרך ההיקש. לטענתה, סעיף זה חל על גופים המפעילים סמכות שיפוטית או "מעין שיפוטית", וכי ועדת הערר היא "טריבונל שיפוטי לכל דבר ועניין". 2. **המשיבה (רשות המיסים):** טוענת כי ועדת הערר אינה "בית משפט" אלא בית דין מינהלי, ולכן סעיף 77א לחוק בתי המשפט אינו חל. לפיכך, אין מקום לערעור לבית המשפט העליון מכוח סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ויש למחוק את ההליך. בבחינת למעלה מן הצורך, טוענת המשיבה כי המסלול הדיוני המתאים להשגה על החלטה זו הוא בקשת רשות ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, כפי שצוין בפסיקה (בג"ץ 7406/20 וינברג). **ניתוח משפטי ופסיקה:** 1. **תחולת סעיף 77א לחוק בתי המשפט:** בית המשפט קובע כי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, העוסק בפסילת שופט, אינו חל על ועדת הערר. הוועדה אינה "בית משפט" במובן המקובל, וחבריה אינם שופטים. אף אם הוראות חוק בתי דין מינהליים חלות על הוועדה, חוק בתי המשפט אינו מסדיר השגה על החלטת פסלות של גורם שאינו שופט או רשם, ובפרט לא על החלטות חברי בית דין מינהלי. 2. **ניסיון להרחבת הדין על דרך ההיקש:** בית המשפט דוחה את טענת המערערת להחלת סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט על דרך ההיקש. ההיקש אינו אפשרי כאשר החוק (במקרה זה, חוק בתי דין מינהליים) שותק, ובהיעדר בסיס נורמטיבי מפורש. 3. **הבחנה מהלכות קודמות:** * **ועדת ערר מיסוי מקרקעין:** המערערת הפנתה לפסיקה בעניין החלטות יו"ר ועדת ערר מיסוי מקרקעין. בית המשפט מבהיר כי בשונה מענייננו, בראש ועדת ערר מיסוי מקרקעין עומד שופט, ולכן סעיף 77א לחוק בתי המשפט חל עליו באופן ישיר. * **המפקח על המקרקעין:** המערערת הפנתה לעניין פולק, שם נקבע כי בית המשפט העליון מוסמך לדון בערעורים על החלטות פסלות של המפקח על המקרקעין. בית המשפט מפריד בין המקרים: המפקח על המקרקעין כשיר להיות שופט שלום, סמכויותיו דומות לאלו של שופט שלום הדן בסכסוכים אזרחיים, וערכאת הערעור על החלטותיו היא בית המשפט המחוזי. לעומת זאת, יו"ר ועדת הערר, אף שהוא כשיר להיות שופט שלום, דן בעררים על החלטות רשות מינהלית, ואינו בעל סמכויות דומות לאלו של שופט. לכן, תפקידו שונה מהותית מתפקיד המפקח על המקרקעין. 4. **מסלול דיוני להשגה:** * **חוק בתי דין מינהליים:** על ועדת הערר חלות עיקר הוראות חוק בתי דין מינהליים. אולם, סעיף 45 לחוק זה, המעגן ערעור ברשות על החלטות ביניים, אינו חל על ועדת הערר שבמוקד הדיון. * **חוק מס רכוש:** סעיף 21(ה)(2) לחוק התכנית לסיוע כלכלי קובע כי החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. אין כאן התייחסות להחלטות ביניים, כגון בקשת פסלות. 5. **אפשרויות נוספות להשגה:** בית המשפט מציין כי כפי שנקבע בפסיקה (עניין שטמר, עניין פלונית), אין לשלול את האפשרות שניתן יהיה לשמוע השגות על החלטת פסלות של יו"ר ועדת הערר במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). **החלטה:** בית המשפט העליון קובע כי לא תחולת סעיף 77א לחוק בתי המשפט על ועדת הערר, ומשכך, לא קמה למערערת זכות ערעור לבית המשפט העליון על פי סעיף 77א(ג) לחוק האמור. כמו כן, סעיף 45(ד) לחוק בתי דין מינהליים אינו חל על ועדת הערר. לפיכך, לא נתונה אפשרות ערעור על החלטת הפסלות. **סוף דבר:** הערעור נמחק. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. **חידוש משפטי:** * **הבחנה בין גופים "מעין שיפוטיים" ו"שיפוטיים":** פסק הדין מדגיש את ההבחנה הדקה בין גופים מעין שיפוטיים שעלולים להיות כפופים לכללי פסלות, לבין גופים שמעמדם המשפטי מחייב תחולה ישירה של סעיפי חוק הנוגעים לשופטים (כגון סעיף 77א לחוק בתי המשפט). * **מגבלות ההיקש המשפטי:** פסק הדין מחדד כי היקש משפטי של סעיף חוק מעין 77א לחוק בתי המשפט על גופים מינהליים-שיפוטיים אינו אפשרי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש או נסיבות קיצוניות המצדיקות זאת. * **הגדרת המסלול הדיוני להשגה על החלטות ביניים של בתי דין מינהליים:** פסק הדין מדגיש את הקושי והמורכבות בקביעת המסלול הדיוני להשגה על החלטות ביניים של בתי דין מינהליים, ובפרט כאשר החוק אינו מספק מענה מפורש. הוא מפנה לאפשרות של פנייה לבג"ץ במקרים המתאימים. * **הבחנה בין תפקידי גופים שיפוטיים-מינהליים:** פסק הדין מבהיר כי האופי השיפוטי של גוף נקבע לא רק על פי כשירות חבריו, אלא גם על פי מהות סמכויותיהם וההליכים המתנהלים בפניהם, והשוואתם לתפקידים שיפוטיים מובהקים (כמו המפקח על המקרקעין).