רע"א 32349-10-22

תקציר

התיק סובב סביב תביעה לפסק דין מהיר שהגישה חברת ביטוח נגד אדם פרטי, המכונה "בר דניאל", ביחס לתאונת דרכים שאירעה ביום 3.12.2010. עם זאת, שמו של הנתבע נכתב בטעות כ'בר עדי' בפסק הדין שניתן באוקטובר 2011. כאחת עשרה שנים לאחר מכן קיבל המבקש, עו"ד עדי בר, מכתב התראה הנוגע לביצוע פסק דין זה. עדי בר טען כי הוא אינו האדם שנגדו ניתן פסק הדין ופעל לביטול פסק הדין. בית המשפט נעתר לבקשה וביטל את פסק הדין, מה שהוביל את חברת הביטוח לתקן את כתב התביעה כדי לתקן את שמו של הנתבע. עו"ד עדי בר ביקש לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי התיקון מפעיל את הוראות תקנה 26 לתקנות סדר הדין האזרחי, מה שהופך את התביעה למיושנת בשל תקופת ההתיישנות. הוא גם טען לחוסר תום לב, שיהוי וחוסר עילה. חברת הביטוח, לעומת זאת, טענה כי התיקון אינו כרוך בהחלפת צדדים ולכן תקופת ההתיישנות אינה חלה. בית משפט קמא דחה את בקשתו של עדי בר, והביא אותו לערער על החלטה זו. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, נתנה רשות ערעור וקיבלה את הערעור לגופו. הודגש כי האמצעי הדרסטי של דחייה על הסף צריך לשמש רק כמוצא אחרון וכי ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות פרוצדורליות. בית המשפט פסק לטובת עו"ד עדי בר, וציין כי תיקון כתב התביעה גרם לנזק פרוצדורלי וכי הרציונאלים העומדים מאחורי תקופת ההתיישנות חלים במקרה זה. לפיכך, התביעה ירדה מסדר היום ונדחתה. בנוסף, חויבה חברת הביטוח לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו של המבקש, וערבותו של המבקש הוחזרה.