ע"א 506/88

תקציר

המקרה עוסק בסוגיה המורכבת של זכותו של חולה לסרב לטיפול רפואי, דווקא כאשר מדובר בילדה סופנית, יעל שפר, שאובחנה כחולה במחלת טיי-זקס. אמה ביקשה מבית המשפט להימנע מטיפולים מאריכי חיים כמו הנשמה או תרופות אם מצבה של יעל יחמיר, תוך שימת דגש על הקלת הסבל. בית המשפט התייחס לסוגיות יסוד משפטיות, אתיות ופילוסופיות הנוגעות לכבוד האדם, לקדושת החיים ולאוטונומיה האישית במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פסק הדין הדגיש את קדושת החיים כערך ראשון במעלה בערכי המדינה היהודית והדמוקרטית, והתנגד להמתת חסד אקטיבית תוך הכרה בדיון רב הניואנסים על המתת חסד פסיבית. הוא הדגיש כי טיפול רפואי חייב לכבד את כבודו וחירותו של המטופל, תוך זיהוי הנחיות אתיות באתיקה רפואית, בניגוד לפרקטיקות בארה"ב ובהולנד. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי ההגנה על החיים היא בעלת חשיבות עליונה, בהתחשב בחוסר הסבל של יעל ובדגש על טיפול המכבד את הכבוד. הוא דן גם בהיבטים פרוצדורליים, כגון הצורך בהסכמה בין הורים להחלטות כה משמעותיות בנוגע לטיפול בילדם, ואישר מחדש את האחריות השיפוטית הרחבה יותר לאזן בין זכויות הפרט לבין ערכי העל החברתיים. ההחלטה מדגישה את הניווט הזהיר הנדרש בפסיקה משפטית כאשר מדובר בענייני חיים ומוות, במיוחד עבור אנשים שאינם מסוגלים להביע הסכמה, ומדגישה את הצורך בבהירות אתית ובהכוונה חקיקתית.