תע"א 3116/09

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעתו של תובע שביקש לקבל תעודת שקילות, שתזכה אותו בהטבות מסוימות. בית המשפט דוחה את טענות התובעת בדבר הפרת זכויות פרוצדורליות, וקובע כי הליך השימוע הוסכם על הצדדים ואושר על ידי בית הדין הארצי. היא גם דוחה את טענות התובע בנוגע לניהול ההליך המינהלי, שכן רובן כבר נדונו והוכרעו על ידי בית המשפט העליון במקרים קודמים. השופט מקבל את ההבחנה של המדינה בין הימנעות ממתן טובת הנאה לבין שלילתה, המשפיעה על הנטל הראייתי הנדרש להחלטה. עמדת המדינה היא כי התובע לא עבר הליך לימודים תקין ולכן אינו זכאי לתעודת שקילות. ההחלטה שלא להעניק את התעודה מבוססת על מספר סיבות, ובראשן חוסר בקיאותו והכרתו של התובע עם לימודיו הנטענים, כפי שהוכח בראיון. בית המשפט מקבל את הראיות המנהליות של המדינה וקובע כי ההחלטה סבירה וחוקית. בנוסף, בית המשפט אינו מקבל את טענות התובע כי לא היה מוכן כראוי לראיון או כי מטרת לימודיו הוגשמה בדרכים אחרות. השופטת מדגישה כי ההחלטה נוגעת רק ללימודיו של התובע ולתעודה ואינה משקפת את יושרתו. לבסוף, בית המשפט קובע כי אין צורך בראיון נוסף עם התובע ודוחה את התביעה, ומורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבעים.