ת"צ 28424-02-18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה לדחיית תביעה ייצוגית. התביעה מבקשת לערער על הפרקטיקה של גביית דמי טיפול בבקשות שהוגשו לוועדה המשותפת לאישור גמול השתלמויות. בקשות אלה מבקשות תשלום שכר נוסף עבור השתתפות העובדים בלימודים או בהשתלמויות. האגרות, הנגבות כיום על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל, נטען כי אינן חוקיות. בית המשפט פותח בהתוויית התכלית והקריטריונים להגשת תובענה ייצוגית, תוך הדגשה כי הם נועדו לשרת את האינטרס הציבורי ונדחים על הסף רק במקרים חריגים. הסוגיה הראשונה שנדונה היא האם הימצאותם של ארגון עובדים יציג והסכם קיבוצי מונעת הגשת תביעה ייצוגית. בית הדין קובע כי למרות שבדרך כלל זה המצב, הוא אינו חל כאשר הארגון היציג אינו פועל לאכיפה יעילה של זכויות עובדים. במקרה הנוכחי, מאחר שההסתדרות היא הגוף שגובה את שכר הטרחה שבמחלוקת, בית המשפט מוצא כי לא ניתן לדחות את התביעה בנימוקים אלה. לאחר מכן, בית המשפט בוחן האם לתובעים יש עילת תביעה נגד המדינה. נטען כי מכיוון שהמדינה יצרה ומשתתפת במנגנון הטיפול בבקשות, היא יכולה להיחשב שותפה של ההסתדרות בגביית האגרות, גם אם היא אינה נהנית מהן ישירות. ידיעת המדינה ואישורה שבשתיקה של פרקטיקת גביית האגרה מרמזים על רמה מסוימת של אחריות. לפיכך, בית המשפט קובע כי קיימת עילת תביעה נגד המדינה מכוח זיקתה להסתדרות בעניין זה. גם המדינה וההסתדרות ביקשו לדחות את הבקשה על הסף, בטענה שהתובעים פעלו בחוסר תום לב וכי הבקשה נעדרת פרטים מהותיים. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. אמנם היה בלבול מסוים בבקשה לגבי מי מהגוף גבה את שכר הטרחה, אך הוא הובהר במהלך הדיון, והתנהגות התובעים לא עלתה כדי חוסר תום לב. זאת ועוד, בית המשפט מכיר בכך שהליכי הגילוי עודם נמשכים וכתוצאה מכך טרם ניתן היה לפרט חלק מהפרטים בבקשה. לסיכום, בית המשפט מחליט כי אין לדחות על הסף את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית. עוד נקבע כי יש להכיר בהסתדרות כמשיבה פורמלית וכי המדינה רשאית להגיש הודעת צד שלישי להצטרף להסתדרות כצד להליך, במידת הצורך. פסק הדין מדגיש את האופי החריג של דחיית תביעות ייצוגיות בשלב זה ומתווה את השלבים הבאים לגילוי מסמכים ולעיון בהם לפני דיונים נוספים לגופה של הבקשה.