ע"א 8937/05

תקציר

הערעור נדחה משום שהמערערת לא כללה את כל הנושים כמשיבים, דבר שהוביל לליקויים פרוצדורליים. יצוין, כי בית המשפט המחוזי קבע כי המערער פעל בחוסר תום לב, דבר שהשפיע על ההחלטה שלא להכריז עליו כפושט רגל או ליתן צו כינוס נכסים. בית המשפט הדגיש את חשיבות הערכת תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת רגל, תוך שהוא מפנה למקרים קודמים (כגון קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי) המדגישים עיקרון זה. המערער היה מעורב בהתנהלות מפוקפקת, הנחשבת פלילית, שלא עלתה בקנה אחד עם תום הלב הנדרש, והשפיעה לרעה על מעמדו. שני נושאים מרכזיים שהודגשו היו כתב אישום בעבירות מס חמורות באמצעות חברה שבבעלותו ופסק דין נגדו בגין מעשי מרמה, לרבות נישול המשיבה מרכושה בתואנות שווא. פעולות אלה, בתוספת אי-הופעתו בדיונים בבית המשפט, חיזקו את החלטת בית המשפט המחוזי. למרות ערעור על פסק הדין, טענות המערער לא סיפקו טעם ענייני להתערבותה של ערכאת הערעור. משכך, חויב המערער לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ כל אחד למשיבים 1 ו-3, כאשר ההחלטה נתמכה פה אחד על ידי המשנה לנשיא א' ריבלין, השופטת א' חיות והשופטת ד' ברלינר ביום 22.1.2007.