עת"מ 7393-02-15

תקציר

העותר, נכה צה"ל, ביקש לקבל מהמשיב, משרד הביטחון, קצבת קיום עבור שלוש השנים הראשונות ללימודיו באוניברסיטה. דרגת הנכות של העותר עברה מספר שינויים במהלך הזמן, ובסופו של דבר הגיעה אל מעבר לרף ה-20%, אשר הזכה אותו בהטבות שונות. העותר טען כי עליו לקבל את הקצבה רטרואקטיבית מתחילת לימודיו, ואילו המשיב טען כי הקצבה יכולה להינתן רק ממועד בקשת העותר ואילך. השופט פתח וציין כי יש לפרש לטובתם חוקים הנוגעים לנכים. לאחר מכן הסבירה השופטת כי חוסר יכולתו של העותר להגיש בקשה להטבות לפני ההכרה בנכותו גרם לכך שלוחות הזמנים הרלוונטיים אינם חלים עליו. מאחר שהעותר לא יכול היה להגיש בקשה למימון בתחילת לימודיו, קבע השופט כי הוא זכאי לקבל קצבת שיקום, לרבות קצבת מחיה, מתחילת לימודיו, כל עוד הגיש את בקשתו בסמוך לאחר ההכרה בנכותו. עוד ציינה השופטת כי שיקולים תקציביים וחברתיים שהעלה המשיב אינם מצדיקים דחיית בקשת העותר, מה גם שהמשיב לא הביא ראיות מספיקות לרלוונטיות שלהם. לבסוף הורה השופט למשיב לפצות את העותר בהוצאותיו, וקבע את הסכום על 7,000 ₪.