פ"א 8170/09

תקציר

המערער במקרה זה הורשע באי תיקון מבנה מסוכן, כמתחייב מחוקי עזר עירוניים בתל אביב-יפו. ההרשעה התבססה על הודעת דרישה שנשלחה למערער, שלטענתו הוצאה שלא כדין, שכן היא לא נחתמה על ידי ראש העירייה, אלא על ידי פקיד עירייה אחר. בית משפט קמא דחה טענה זו, בקובעו כי הפקיד הנדון היה מוסמך כדין להוציא את ההודעה. עם זאת, שופטת הערעור, השופטת ש.ש., מצאה כי אין די ראיות כדי לקבוע את טיבה המדויק של הרשאה זו, מה שמוביל לספק סביר באשר לחוקיות ההודעה. באופן ספציפי, לא ברור אם סמכותו של הפקיד נבעה מהעברה ישירה או האצלת סמכויות מראש העיר. עמימות זו, בשילוב עם היעדר עדויות של עדי מפתח, הביאו לכך שהתביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי המערער קיבל הודעה תקפה. לפיכך, קיבל השופט את הערעור, והורה על זיכויו של המערער, תוך החזר כל קנס ששולם. פסק דין זה ניתן חרף טענותיו האחרות של המערער, שהשופט לא נדרש להתייחס אליהן. הסוגיה המרכזית של חוקיותה של הודעת הדרישה הייתה מרכזית בתיק, שכן היא היוותה רכיב בעבירה, והספק לטובת המערער נבע מכך שהתביעה לא הביאה ראיות מספיקות.