ת"א 33531-03-19

תקציר

התובע, שכן וחבר ילדות של הנתבע מס' 1, נפגע בתאונה שאירעה בעת שסייע לנתבעת. האירוע התרחש כאשר התובע טיפס על סולם כדי לבדוק את תקרת הנתבע ונפל מגובה של כ-3 מטרים. הסולם החליק כתוצאה מתנועתו של התובע בעת שהנתבע הביא פנס, מה שגרם לתובע ליפול על צדו הימני. התובע תבע את הנתבעים – השכן והמבטחת של השכן – בגין נזקים, בטענה שרשלנותם הובילה לתאונה. בית המשפט מצא את שני הנתבעים אחראים לתאונה, וקבע כי יכלו לצפות את הנזק ולא נקטו באמצעי הזהירות הנדרשים. נפסק כי אי תמיכתו של הנאשם בסולם גרמה לסיכון בלתי סביר לחוסר יציבות, שהוביל לנפילה. עם זאת, בית המשפט מצא גם את התובע אשם ב-50% בתאונה בשל רשלנותו התורמת. באשר לנזקיו הנטענים של התובע, מינה בית המשפט מספר מומחים להערכת מצבו הרפואי ונכויותיו האפשריות כתוצאה מהתאונה. המומחה לאורתופדיה, ד"ר רז, לא מצא נכות רפואית לצמיתות וייחס נכות זמנית של 50% למשך שבועיים לאחר התאונה, ירידה ל-30% למשך שלושה-ארבעה שבועות לאחר מכן. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של ד"ר רז על פני ההערכות הרפואיות האחרות של התובע ולא מצא נכות לצמיתות בקשר לתאונה. התובע תבע פיצויים בגין נזקים שונים, לרבות אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וסיוע מצד שלישי. בית המשפט פסק לו 40,000 ₪ עבור כאב וסבל ו-3,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, וסבר כי אלה סבירים בהתחשב בהיעדר ראיות מפורטות להוצאות. בית המשפט לא פסק פיצוי בגין אובדן השתכרות עתידית או סיוע צד ג', והתביעה בגין נזקים אלה נחשבה לנטושה שכן היא לא הועלתה בסיכומים. בסופו של דבר החליט בית המשפט כי הנתבעים אחראים לפיצוי התובע, כאשר סך הנזקים נאמד בכ-43,000 ₪. מאחר שבית המשפט ייחס לתובע 50% אשמה, נקבע סכום הפיצוי על 21,500 ₪. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 5,031 ₪ והוצאות משפט בסך 4,000 ₪. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום הצגת פסק הדין בפני בא כוח הנתבעים.