בש"פ 4484/24

תקציר

לאחר שקיים דיון בעל-פה ועיין בהגשות, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה בתנאי שנקבע בסוף פסק דין זה. התיק נסוב סביב קבילות ראיות המדינה הנוגעות למעצרו של נאשם עד תום משפטו. ככלל, קבילות אינה נבחנת עד למשפט העיקרי, אך קיים חריג לראיות ליבה שעשויות להוביל לזיכוי אם ייפסלו. חריג זה חל כאן, המחייב בחינה מחודשת של קבילות דברי המתלונן לפי סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות, המאפשר עדות שמיעה אם מדובר באמצעי פסול המניע עדות. המתלונן קיבל איומים קשים הקשורים למקרה זה, שהובילו להיעדרותו מהמשפט. טענות השתק שיפוטי של המשיב, שטענו לסתירות בטיעוני המדינה בתיקים קשורים, נדחו בשל חוסר עקביות. בית המשפט קובע כי האיומים מצד מקורביו של המשיב היו מהותיים יותר מגורמים אחרים שהשפיעו על בריחת המתלוננת. לפיכך, דברי המתלונן נחשבים קבילים כראיה. נוכח מסוכנותו המוכחת של המשיב והיעדר חלופות אמינות, המשך מעצרו מוצדק. עם זאת, על המדינה לפתור את "ערפל הקרב" סביב הראיות על ידי הבטחת עדותו של המתלונן או שההצהרות יישארו קבילות עד ליום 31.12.2024, או שהמשיב יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני. הערעור מתקבל, וההחלטה הקודמת מבוטלת, ומאשרת את מעצרו של המשיב עד לסיום המשפט, בכפוף להתניות שנקבעו.