ע"פ 1698/16

תקציר

הכרעת הדין דנה בכללים שעליהם נוקטת ערכאת הערעור בבואה לבחון את היקף העונש, ומדגישה כי הם כמעט שאינם מתערבים אלא אם קיימת חריגה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת או פגם מהותי בעונש. בית המשפט לא מצא חריגה או פגם כאמור במקרה זה. הכרעת הדין מתארת את מעשיו של המערער, שכללו תקיפה ושוד של נהג מונית, ומצדיקה את השפה החריפה והגינוי בהם נקט בית משפט קמא. מוזכרים מספר פסקי דין קודמים המדגישים את חומרת השוד של נהגי מוניות ואת הצורך בענישה מרתיעה. הדיון מדגיש כי קביעת העונש ההולם כרוכה בהתחשבות בנסיבות הפרטניות ואינה פועלת לפי נוסחה מכנית. אמנם קיים טווח רחב של עונשים בגין עבירות שוד, אך בית המשפט סבור כי עונשו של בית משפט קמא של 3 עד 5 שנות מאסר בפועל הוא הולם ומידתי ביחס למעשיו של המערער, חרף עברו המכביד. ערכאת הערעור דוחה אפוא את הערעור, ומסכימה עם הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא. פסק דין זה, מיום 8 בנובמבר 2016, מהווה תזכורת לחומרה שבה פשעים כאלה נתפסים ולמחויבותם של בתי המשפט להגן על עובדים פגיעים.