רע"א 65552-10-21

תקציר

בפסק דין זה מכריע בית המשפט לטובת המשיב, בקובעו כי יש הצדקה למתן צו מניעה זמני המונע מהנתבעים לבצע עבודות בחלקת מקרקעין. המשיב, שלו זכות בעלות רשומה בחלקה, הוכיח די הצורך את תקפות טענותיו כדי להצדיק את צו המניעה. בית המשפט פוטר את המשיב ממתן בטוחה נוספת מעבר להתחייבותו העצמית, שהיא דרישה לסעד זמני. החלטה זו מתבססת על זכות הבעלות הרשומה של המשיב, היעדר פירוק שיתוף במקרקעין והיעדר הסכמה של כל השותפים לעבודות הבנייה שביצעו הנתבעים. לדברי השופט, לנתבעים לא נגרם כל נזק מצו המניעה, ויש להסדיר את טענותיהם בדבר זכויות המשיב בחלקה בבית משפט מחוזי. המבקש (הנתבע מס' 1) טען כי המשיב פעל בחוסר תום לב וכי העבודות שביצע אינן טעונות היתר בניה, אך בית המשפט מצא כי יש להתייחס לעניינים אלה בתיק העיקרי. עוד ביקש המבקש לחייב את המשיב בהעמדת ערבות כספית, אך בית המשפט סבר כי די בהתחייבות העצמית, העולה בקנה אחד עם שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט הפרוצדורלי במתן סעד זמני. ההחלטה מדגישה כי ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית בעניינים אלה לעיתים רחוקות ורק במקרים חריגים. אין מדובר במקרה כזה, ומשכך, בקשת רשות הערעור נדחית.