סע"ש 13907-01-18

תקציר

העובד תבע את מעסיקו לשעבר בגין תביעות פיצויים שונות הנובעות מהעסקתו ופיטוריו לאחר מכן. המעסיק ניהל רישומים של ימי עבודה אך לא שעות עבודה, והעובד תבע גמול שעות נוספות. בית הדין פסק לטובת העובד באופן חלקי. באשר לנסיבות הפיטורים, בית הדין פסק לעובד 1,839 שקל בגין שכר שלא שולם במאי 2017 ו-5,000 שקל בגין אי קיום שימוע ופיטורים שלא כדין. העובד היה זכאי גם לפיצויי פיטורים מלאים, שהסתכמו ב-5,900 ש"ח לאחר ניכוי סכומים שכבר שולמו. בית המשפט פסק 2,000 שקל בגין ניכוי פיצויי פיטורים ו-1,417 שקל בגין דמי הבראה. תביעת העובד לפדיון חופשה שנתית נדחתה, שכן בית הדין קבע כי העובד יכול לצאת לחופשה בפועל וקיבל תשלום שנתי עבור חופשה. כמו כן חויב המעסיק לשלם 2,000 ש"ח בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו ו-8,064 ש"ח בגין גמול שעות נוספות, שכן בית הדין סבר כי המעסיק יכול לפקח על עבודת העובד. בנוסף, על המעסיק לשלם 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-500 ₪ הוצאות משפט. הסכום הכולל ישולם בהפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.11.2017. המעסיק חויב לשלם סכומים אלה לעובד בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.