ע"פ 3633/11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על צו ההריסה המנהלי של מבנה ששימש למסחר ברכב בבעלות המערערת. אין צורך להכביר מילים על משמעותם של צווים כאלה בשמירה על חוקי התכנון והבנייה. טענתה העיקרית של המערערת הייתה אפליה, בטענה כי הם זוכים ליחס שונה מעסק שכן. עם זאת, שינוי המדיניות שחל בין החלטת השכן לבין בקשת המערער הופך טענה זו לבלתי סבירה. יתר על כן, גם אם הייתה אפליה, אין בכך כדי לזכות את המערער בהיתר המבוקש. המערער הסכים בעבר לצו ההריסה וניתנו לו מספר ארכות, כך ששיהוי נוסף אינו סביר. באיזון בין פוטנציאל הפגיעה הכלכלית במערער לבין האינטרס הציבורי, אופיו הנייד של המבנה וחשיבות השמירה על חוקי התכנון, מוצא בית המשפט כי יש לבצע את צו ההריסה. עם זאת, בית המשפט נתן ארכה קצרה עד ליום 2.6.2011 על מנת שהמערערת תפנה את המבנה באופן עצמאי, ולאחר מכן יוכל המשיב לפעול להריסה.