פל"א 541-01-20

תקציר

השופט הרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות מכוח חזקת הסירוב להתייצב לבדיקת נשיפה כמפורט בסעיף 64ד לפקודת התעבורה. חזקה זו לא הופרכה על ידי ההגנה. סירובו של הנאשם להיבחן מספר פעמים לאחר שנודע לו על התוצאות נחשב תקף ובמסגרת זכויותיו, שכן הותר לו להיוועץ בעורך דין באמצעות שיחת טלפון. עם זאת, השופט קבע כי הסכמתו הסופית למבחן לאחר 77 דקות של סירוב הגיעה מאוחר מדי ולא פטרה אותו מחזקת הנהיגה בשכרות. השופט דחה גם את טענת ההגנה לפטור מחמת חרטה לפי סעיף 28 לחוק העונשין, שכן העבירה כבר הושלמה. התנהגותו של הנאשם, כפי שתועדה במצלמות הגוף של השוטרים, תמכה במסקנה של נהיגה בשכרות, לרבות מעשיו חסרי המנוחה והפרובוקטיביים כלפי השוטרים במהלך העצירה והמעצר, כמו גם סירובו לשתף פעולה עם בדיקת הנשיפה בתחנת המשטרה. השופט הדגיש כי זכותו של הנאשם להיוועץ בעורך דין לפני הטסט הוגבלה כראוי במקרה זה בשל אופיים הדחוף של מבחני נהיגה בשכרות. בסך הכל, השופט מצא את הנאשם אשם בכל האישומים והכיר בזכותו לערער על גזר הדין.