ת"א 39666-11-23

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לבקשת המבקש לסעד זמני. המבקש הוכיח עילת תביעה לכאורה, ודי בשלב זה. התביעה נסובה סביב תוקפו ותחולתו של פסק בוררות משנת 1992 בנוגע לשימוש בכביש המפריד בין עיזבונות המבקש והמשיבים. המשיבים ביקשו לשנות את הסטטוס קוו על ידי הקמת גדר, ולשנות את המצב הקיים זה עשרות שנים. בית המשפט מצא כי השארת המצב הקיים ראויה במקרה זה, שכן שינויו עלול לגרום למבקש נזק משמעותי. גדר זמנית באחוזת המשיבים נחשבה לפתרון הולם לשמירה על המצב הקיים מבלי לגרום נזק מיותר לאף אחד מהצדדים. בית המשפט שקל גם את טענות הצדדים בדבר נזקים פוטנציאליים ומצא כי סביר להניח שהמבקש יסבול מנזקים כבדים יותר אם הגדר תוקם. בנוסף, בית המשפט לא מצא ראיות לחוסר תום לב מצד המבקש. עם זאת, בית המשפט הורה למבקשת להפקיד ערבות בסך 15,000 ₪ והתחייבות צד ג' בסך 50,000 ₪ להבטחת פיצוי המשיבים במקרה של דחיית התביעה. המשיבים נדרשו לשאת בהוצאות הבקשה, וניתן לשקול מחדש את ההחלטה עם שינוי הנסיבות.