ע"א 27/99

תקציר

המשיב ביקש לדחות את הערעור בנימוק שהוגש לאחר תום המועד האחרון להגשה. המערערים טענו כי הערעור הוגש במועד, שכן הוא הוגש להם כדין רק ביום 19.11.98, למרות פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 26.8.98. המערערים טענו כי לא קיבלו את פסק הדין בדואר רשום כפי שהוזמנו, ושידור הפקסימיליה אינו תקף בשל חתימות ודפים חסרים. לטענת המערערים, יש לקבוע את המועד להגשת ערעור על סמך מועד השירות כדין, שחל רק בחודש נובמבר. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי השירות אמנם לא עמד בדרישות החוק, אך כן סיפק למערערים ידע על פסק הדין. משכך, נחשב הערעור כאילו הוגש באיחור. בית המשפט הורה על מחיקת הערעור ופסק למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪ בתוספת ריבית. פסק הדין חיזק את המגמה המשפטית האחרונה של העדפת "ידע" על פני "שירות" בעת קביעת המועד להגשת ערעור, ולפיכך הערעור נדחה משום שהוגש מחוץ למועד הקבוע בחוק.