רע"א 5215/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם של בית המשפט. המאבק המשפטי הממושך נסוב סביב חוזה שנחתם בשנת 2014 לרכישת דירה בתל אביב. הרוכש (המבקש) תבע את חברת הנדל"ן (המשיבה) בטענות לעיכובים במסירה, ליקויי בנייה ואי התאמות הקשורות למידות החניה. התיק המקורי נדון בבית משפט השלום, שקיבל חלקית את טענות הרוכשים, ופסק להם פיצוי בגין איחור של 5.5 חודשים במסירה. לאחר מכן ערער המבקש על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וטען כי שגה בית משפט השלום בפרשנותו, ובפרט בכל הנוגע למידות החניה ולחישוב פיצויי השיהוי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ללא תגובת המשיבים, תוך שהוא מסתמך על העלאת טענות שלא הותרו בשלב זה על ידי המבקש והותיר את עניין ההוצאות לשיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור סופי, הפעם לבית המשפט העליון, בבקשה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, השופט דחה את הבקשה, הסכים עם החלטות הערכאות הקודמות ולא מצא נימוקים משכנעים להיעתר לערעור שלישי נדיר. השופט הדגיש כי מדובר במקרה ייחודי לצדדים המעורבים ותלוי מאוד בעובדות, ללא השלכות משפטיות רחבות יותר, וכי לא נעשה עוול למבקש. מסקנה זו הושגה לאחר עיון בבקשה ונספחיה, מבלי שנזקקה לתגובת המשיבים. כמקובל במקרים כאלה, לא נפסקו הוצאות.