עת"מ 441/01

תקציר

העותר ביקש רשות להקים מחסן חקלאי וסככה בפסוטה. לאחר קבלת האישור וחיבור הנכס לשירותי חשמל, מים וטלפון, המשיכה העותרת בבנייה ללא היתר והשתמשה בקרקע בניגוד לייעודה החקלאי. הוועדה המקומית הוציאה צו מנהלי להפסקת הבנייה וביקשה לבטל את אספקת השירותים. העותר ערער, אך ועדת הערר המחוזית אישרה את ההחלטה. לאחר מכן הגיש העותר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בטענה לפגמים פרוצדורליים, אפליה ופגיעה בזכויות חוקתיות. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. היא הדגישה את חוסר תקינותה של העותרת בניסיונה להכשיר בנייה בלתי חוקית ואת הצורך לציית לחוקי התכנון והבנייה. השופט הסכים עם החלטת ועדת הערר ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותר לשלם למשיבים שכר טרחה. בנוסף, ציין השופט את השינוי בגישה השיפוטית למקרים של אי תקינות לאורך השנים, תוך שהוא מצטט את בג"ץ 809/86 ד. ינוביץ' ואח' נ' מ' ורבין. כמו כן, השופטת ציינה את הצורך לאזן בין טענות לאפליה לבין ערכים אחרים, במקרה זה, עמידה בדיני התכנון והבנייה. השופט סיכם בהדגישו כי אי אכיפת סנקציות בעבר לא צריכה להכשיל את הרשויות מלנקוט בפעולות הנדרשות וכי העותר הוזהר כראוי. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין למשיבים ולמדינה.