ע"פ 70768/01

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס למקרה של גרימת מוות ברשלנות כתוצאה מתאונת דרכים קטלנית. המערער הורשע בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה רשלנית הגורמת לחבלה של ממש, וערער על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ברמלה. עיקר עניינו של הערעור מתמקד במשמעותה של סוגיית הניתוק שנמצאה ברכבו של המערער לאחר התאונה, בין ההגה לגלגלים, אשר לטענת המערער צריכה לעורר ספק סביר לזיכויו. הערעור מערער גם על קביעת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה סטיית המערער מהכביש לכתף ימין ולאחר מכן סטייה לנתיב הנגדי היו בלתי מוסברות ורשלניות. עם זאת, השופטים הדנים בערעור מסכימים עם ממצאיו של בית משפט קמא ודוחים את הערעור על פסק הדין. בפסק הדין נקבע כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה, והם מסכימים עם מסקנתו של בית משפט קמא כי רשלנותו של המערער היא שגרמה לתאונה. זאת ועוד, הימנעותה של המשטרה מלחקור כראוי את נושא ההיגוי לא השפיעה על תוצאות המשפט, שכן למערער ניתנה הזדמנות לערוך בדיקה משלו של הרכב, והוא לא עשה כן. השופטים גם מבהירים את נטל ההוכחה במקרים כאלה, ומסבירים כי החריגה עצמה מעידה על רשלנות, ועל הנתבע לספק הסבר. מאחר שהמערער לא הביא כל הסבר משכנע לחריגה, הערעור נדחה, ועונשו של הערכאה הנמוכה יותר, 18 חודשי מאסר, שלילת רישיון וקנס עומד בעינו.