תה"ג 5049-12-19

תקציר

פסק הדין מקבל את העתירה להכריז על המשיבים כברי הסגרה לנורבגיה. ההחלטה מבוססת על חוק ההסגרה הישראלי, המאפשר הסגרה בתנאים מסוימים כדי לסייע במאבק הבינלאומי בפשיעה. בית המשפט מצא כי התקיימו כל דרישות ההסגרה במקרה זה. ראשית, קיים הסכם הסגרה בין ישראל לנורבגיה. שנית, המשיבים מואשמים בעבירות בנורבגיה, ודי בראיות שהוצגו כדי להצדיק את העמדתם לדין, אף שטרם הוגש כתב אישום. שלישית, דרישת ההדדיות מתקיימת, שכן נורבגיה תשפוט את אזרחיה במקום להסגירם. רביעית, הראיות שהוצגו, לרבות טלפונים שנתפסו והצהרות עדים, יוצרות זיקה מספקת בין המשיבים לבין עבירות המרמה המיוחסות להם, חרף הכחשותיהם. בית המשפט הדגיש כי הליך ההסגרה אינו משפט, אלא רק בחינה האם יש די ראיות כדי להצדיק חקירה נוספת בנורבגיה. בנוסף, אושרה חוקתיות ההסגרה, ונדחו טענות המשיבים המבוססות על מורשת ישראל וחוק הלאום. בית המשפט הורה על מעצרם של המשיבים בפיקוח אלקטרוני עד להסגרתם בפועל והעניק להם זכות ערעור לבית המשפט העליון.