מ"ת 58375-02-21

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירת חבלה בכוונה מחמירה, שתוקנה מאוחר יותר לרצח בכוונה תחילה. נטען כי המשיב דקר את המנוח מספר רב של פעמים בחזהו לאחר עימות סמוך לביתו, שהוביל למותו של המנוח. טענת המשיב להגנה עצמית נדחתה על ידי בית המשפט בשל אופיו הקצר של העימות והאפשרות להימלט. בית המשפט מצא ראיות לכאורה לרצח והורה על מעצרו של המשיב. התפתחויות מאוחרות יותר כללו פרפרזות מודיעיניות שהצביעו על הימצאותם של אחרים בזירה והצביעו על כך שהמנוח דקר את המשיב ראשון, וכן חוות דעת מומחה רכב הקושרת בין מותו של המנוח לבין הנסיעה לבית החולים. עם זאת, השופט קבע כי עובדות חדשות אלה לא שינו באופן דרמטי את התשתית הראייתית, שכן מהימנותן אינה ברורה והן אינן מבססות הגנה עצמית. זאת ועוד, הקשר הסיבתי בין מעשה המשיב לבין מותו של המנוח לא נותק, גם בהתחשב בראיות החדשות. לפיכך, הבקשה השנייה לעיון חוזר נדחתה, וצו המעצר נותר על כנו.