עפ"ג 47204-03-18

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לקבל את הערעור על גזר דינם של שני מערערים שהורשעו בעבירות מרמה. בית המשפט מדגיש כי התערבות ערעורית בגזר הדין היא נדירה ושמורה למקרים חריגים. עם זאת, חומרת העונשים במקרה זה מצדיקה התערבות. העיקרון המנחה בגזר הדין, לפי תיקון 113 לחוק העונשין, הוא עקרון ההלימות, השואף ליחס מידתי בין העבירה לבין העונש. בית המשפט מכיר בחומרת העבירות, אך מוצא כי שגה בית משפט קמא בגזר דינו. הוא מפנה לפסיקה דומה שבה ניתנו עונשים קלים יותר ובוחן את נסיבותיהם הפרטניות של המערערים. למערער מס' 1 עבר פלילי נקי, הוא מביע חרטה והוא המפרנס היחיד של משפחתו. הטלת עונש מאסר תגרום למצוקה כלכלית ותפגע ביכולתו להחזיר את הכסף שגנב. לפיכך, בית המשפט גוזר עליו עבודות שירות, מטיל עליו פיקוח על תנאי למשך 12 חודשים ומורה לו לשלם פיצויים לנפגע בשיעור של 2,500 שקל בחודש. למערער מס' 2 עבר פלילי אך הוא החזיר את מלוא הכספים שגנב. בית המשפט גוזר עליו עבודות שירות ומטיל עליו פיקוח על תנאי למשך 18 חודשים, בהתחשב בפירעון מלא של הכספים שנגנבו. בית המשפט דוחה את טענות המערערים בדבר הזמן שחלף בין ביצוע העבירות לבין הגשת כתב האישום, ורואה בכך סבירות. בית המשפט גם מאשר את הקנס שהוטל על המערער מס' 1 ואת תקופת המאסר הנלווית לו במקרה של אי תשלום, ומוצא אותו מאוזן ומידתי. פסק הדין מפרט את מועדי הדיווח של המערערים ומזהיר אותם מפני ההשלכות של חריגה מכללי עבודות השירות. בנוסף, בית המשפט נותן הוראות בדבר העברת סכומי הפיקדון לפיצויים וחלוקת העתקים מפסק הדין לרשויות הרלוונטיות.