ת"פ 1956-03-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשו של נאשם שהורשע בשורה של סעיפים של סרסרות, הבאת אדם לעסוק בזנות ועבירת מס. השופט קובע את טווח הענישה ההולם לאישום הראשון הקשור לזנות, שנע בין תשעה חודשים לעשרים חודשי מאסר, ואילו האישום השני הנוגע לעבירת מס נקבע בטווח שבין מאסר מותנה למאסר בפועל שניתן לריצוי לצד עבודות שירות. השופט מסכם כי אין מקום לחריגה מהעונשים הראויים ומתייחס לעברו הפלילי הקודם של הנאשם, לרבות עבירה דומה מהעבר, ולחוסר ההרתעה שלו. גם הדו"ח השלילי של שירות המבחן, הממליץ על עונש מוחשי, נלקח בחשבון. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הזמן שכבר ריצה, ולאחר מכן תקופות שונות של מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ₪. בנוסף, חויב הנאשם לשלם פיצויים לאחת המתלוננות. השופט מדגיש את אופיו האינדיבידואלי של העונש ואת הצורך לשקול כל מקרה לגופו, למרות עקרונות האחידות ושקילות הענישה. כמו כן מפורטת הזכות לערער על פסק הדין.