עמ"ת 26657-06-13

תקציר

מדובר בפסק דין הנוגע לתיק אלימות במשפחה בישראל, בו ערערה המדינה על החלטת הערכאה הנמוכה יותר לשחרר את הנאשם, שהואשם בשורה של עבירות, בהן כליאת שווא, תקיפה ואיומים על בת זוגו מזה שבע שנים. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של הנאשם למעצר בית באותה עיר שבה שהה המתלונן, עם שני מפקחים ותנאים מסוימים. עם זאת, שופט ערכאת הערעור, השופט גלעד, פסק לטובת המדינה והורה על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. השופט גלעד הדגיש את המסוכנות הנשקפת מהנאשם למתלוננת, תוך שהוא מציין את אופיין האלים של העבירות הנטענות, את רגישות הקשר הזוגי ואת הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות אלימות. השופט הביע חשש מקנאתו של הנאשם, מצריכת אלכוהול, מעברו הפסיכיאטרי ומקשיים כלכליים, שעלולים להגביר את הסיכון לאלימות נוספת. הם גם הצביעו על דברי המתלוננת המפרטים מקרי אלימות בעבר ועל "פתיל קצר" של הנאשם. בהכירו בצורך בגישה פטרנליסטית בחלק מהמקרים, הגיע השופט גלעד למסקנה כי תנאי השחרור שנקבעו על ידי הערכאה הנמוכה יותר אינם מספיקים כדי למתן את הסכנה הנשקפת למתלונן. במקום זאת, הם הורו על מעצרו של הנאשם, אך אפשרו אפשרות לשחרור בתנאים מחמירים: מעצר בית מלא במרחק של לפחות 150 ק"מ מהעיר, תחת פיקוח של פקחים מתאימים, עם פיקוח אלקטרוני, והפקדה כספית כדי להבטיח את שיתוף הפעולה של המפקחים. עוד ציינה השופטת כי המפקחים יוכלו לכלול את בתה של המתלוננת וחבר של הנאשם, למרות תפקידיהם הקודמים בתיק. החלטה זו התקבלה על מנת להבטיח את שלומה של המתלוננת, תוך התחשבות גם בצורך בחלופת שחרור סבירה.