עת"מ 1745/08

תקציר

העותרים ביקשו לערער על החלטת תכנון מקומית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. המשיב יו"ר ועדת התכנון המחוזית דחה את בקשתם. לאחר מכן הגישו העותרים עתירה לבית המשפט, בטענה כי החלטת היו"ר שגויה ובלתי סבירה, וביקשו מבית המשפט לבטל אותה, ולחילופין להפוך את החלטת הוועדה המחוזית הדוחה את התנגדותם לתכנית רג/1308. העותרים טענו כי הוועדה המחוזית שגתה בחישוב שווי רכושם בתכנית האיחוד והחלוקה, בכך שלא כללה את שווי המבנה הקיים בחלקתם ואת הקרקע שהופקעה מהם, ובכך שלא פתרה מחלוקת בינם לבין בעליהם המשותפים בנוגע לחלוקת הזכויות ברכושם. עוד טענו כי יו"ר הוועדה המחוזית שגה בכך שלא נתן להם רשות ערר למועצה הארצית, שכן הנושאים שבמחלוקת הם עקרוניים ובעלי השלכות ברמה הארצית. בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה המחוזית בדבר שווי רכושם של העותרים הייתה סבירה, וכך גם החלטתה שלא לפתור את המחלוקת הפנימית בין העותרים לבין בעליהם השותפים, ואף יו"ר הוועדה המחוזית החליט באופן סביר שלא ליתן לעותרים רשות ערעור למועצה הארצית, מאחר שהסוגיות היו בעיקרן שאלות שמאות מקצועיות, ולהחלטה הנדונה לא היו השלכות ברמה הארצית או האזורית. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.