עע"מ 1413/16

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את תביעת העותרים והורה להם לכסות את הוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪. לאחר פסק הדין הראשוני הגישו העותרים בקשה לדחיית ביצוע ההחלטה וביקשו הבהרות לפסק הדין. אולם, בית משפט קמא פירש זאת כבקשה לעיכוב ביצוע ודחה אותה, תוך שהוא קובע כי יש לשלם את ההוצאות בתוך 30 יום. הדחייה התבססה על ההבנה כי הצעד הפרוצדורלי הראוי יהיה בקשת רשות ערעור, דבר שהעותרים לא עשו. יתר על כן, לגופו של עניין מצדיקים גם דחייה, נוכח אופי החיוב, הנוגע לסוגיה מינורית יחסית של הוצאות משפט, וחוסר הרצון הכללי של ערכאות ערעור להתערב בהחלטות של ערכאות נמוכות יותר בעניינים אלה. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, והעותרים צפויים לשאת בעלויות הנקובות בתוך פרק הזמן הנתון.