תת"ע 4734-09-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לבקשה לפסילת השופט בתיק דו"חות תנועה, כאשר השופט נחשף בטרם עת לראיות חשובות ומרכזיות שנועדו להיות מוצגות על ידי התביעה. החשיפה התרחשה כאשר השופט סרק את כתב האישום, שכלל את עדותו העיקרית של מחבר הדו"ח. כך נוצר מצב שבו השופט ידע על התיק לפני הדיון בו, מה שעורר חשש למשוא פנים של בית המשפט. בית המשפט העליון קבע בעבר כי חשיפת מידע בלתי קביל על נאשם אינה עילה מספקת לפסילתו של שופט, בשל אופייה המקצועי של שיטת המשפט הישראלית, ויכולתם של שופטים להבחין בין מידע קביל למידע שאינו קביל. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה, שבהם החשיפה יוצרת חשש ממשי למשוא פנים. מצבים אלה כרוכים לא פעם בחשיפת מידע מקיף שגם שופט מקצועי היה מתקשה להדחיק, ומערכת המשפט הישראלית אינה מוצאת לנכון להעמידם במבחן. במקרה זה, השופט הודה כי חשיפתם לראיות יצרה מידה מסוימת של אי נוחות לגבי נאותות המשך הדיון בתיק. למרות היעדר "חשש ממשי למשוא פנים" ברור, החליטה השופטת לפסול את עצמה, בנימוק של חשיבות תפיסת הצדק של הנאשם, ואי הנוחות הספציפית שלו מהנסיבות. לפיכך, בהתחשב בפסיקה ובנסיבות, החליטה השופטת לפסול את עצמה מהתיק, אשר במקומו יידון בפני שופט חלופי.