סע"ש 15112-05-21

תקציר

השופט קבע כי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה אינם חלים על עיסוקה של הנתבעת משום שעיסוקה העיקרי אינו אפייה, המהווה חלק קטן מאוד מעיסוקיה השונים. השופטת דחתה גם את טענות התובעת בדבר אי חוקיות הסכם העבודה, וקבעה כי זכויותיה של התובעת לא נפגעו במהלך העסקתה. השופטת התייחסה באופן ספציפי לטענות התובעת בנוגע לתשלום שעות נוספות, הפרשי שכר, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לביטוח פנסיוני, הפרשות לקרן השתלמות ודיווח על גבי טופס 161. השופט פסק לטובת הנתבע בכל הסעיפים, וקבע כי טענות התובע התבססו על הנחות שגויות או חסרות ראיות. יתר על כן, השופטת מצאה כי הנתבעת הצליחה להעביר את נטל ההוכחה בנוגע לתשלום שעות נוספות, למרות שלא הציגה רישומי נוכחות במשך כל תקופת העסקתה של התובעת. השופטת הורתה לתובעת לשלם לנתבעת השתתפות של 5,000 ₪ בדמי השכירות בתוך 30 יום והתייחסה לתקופה המשמעותית של העסקתה של התובעת ולהשפעת מגפת הקורונה על עזיבתה את עסקי הנתבע בעת קביעת שיעור ההוצאות.