ער"מ 28677-11-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על פסק דין בסכסוך קיבוצי. הערר לא הוגש בתוך חלון הזמן של 14 יום כאמור בתקנה 20(א) לתקנות סדר הדין בסכסוך קיבוצי. המשיבים ביקשו הארכה מטעמים מיוחדים, אשר אושרה על ידי רשם בית הדין. המערערת טענה כי אין עילה מיוחדת המצדיקה את השיהוי וערערה על החלטת הרשם. בית המשפט בחן את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים ושקל את נסיבותיו הספציפיות של המקרה. הוכר כי אין רשימה סגורה של טעמים מיוחדים המצדיקים הארכה, וטעות של בעל דין או בא כוחו בחישוב המועד האחרון לערעור אינה נחשבת בדרך כלל סיבה מיוחדת. עם זאת, בית המשפט זיהה לאחרונה מגמה של גישה גמישה יותר בנסיבות מסוימות. במקרה זה, בית המשפט מצא כי ישנם מספר אדונים התומכים בהחלטת הרשם. ראשית, אופיו הקולקטיבי של הסכסוך והשפעתו הפוטנציאלית על קבוצה גדולה של עובדים מעבר לצדדים המעורבים. שנית, השיבושים שגרמה מגפת הקורונה בתקופת הערעור, שהצדיקו גישה מרוככת יותר לבקשות הארכה. שלישית, טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי עצמו, אשר קבע בטעות את המועד האחרון להגשת ערעור כ-30 יום. אמנם כל אחד מטעמים אלה בנפרד אינו מהווה עילה מיוחדת, אך די בשילובם כדי להטות את הכף לטובת המשיבים. בית המשפט גם בחר שלא להתערב בהחלטת הרשם לחייב את המשיבים בהוצאות, שכן הדבר דורש נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. בסופו של דבר, הערעור להתערב בשיקול דעתו של הרשם נדחה, וההחלטה להאריך את המועד האחרון להגשה התקבלה. בנוסף, אף אחד מהצדדים לא חויב בהוצאות, ועניין בקשת המשיבים לחוות דעת בשלב הערעור הושאר לבירור בפני ההרכב שדן בערעור.