המ"ש 12558-11-25

תקציר

בכבוד השופט רועי בראון, בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע, החלטה בתיק המ"ש 12558-11-25 אבו בלאל נ' מדינת ישראל ואח'. **תקציר:** בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה, אשר הוגשה בחלוף כשנה מהמועד האחרון הקבוע בחוק. הבקשה נדחתה לאור שיהוי ניכר, תשלום הדוח אשר מהווה הודאה באשמה, וחוסר הוכחה לסיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה במועד או חשש לעיוות דין. **ניתוח משפטי:** ההחלטה עוסקת בבקשה להארכת מועד להישפט, בהתאם לסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. המבקש, נהג במהירות של 133 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, טען כי לא קיבל את הדוח מעולם, רק לאחרונה נודע לו על קיומו, ומכחיש את ביצוע העבירה. המשיבה (משטרת ישראל) התנגדה לבקשה, וטענה כי הדוח נמסר למבקש ביד, חלפה שנה מהמועד האחרון להגשת הבקשה, והדוח אף שולם, ולכן יש לראותו כחלוט. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **שיקולים להארכת מועד להישפט:** בית המשפט בחן את הבקשה לאור עקרונות דומים לאלו החלים בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר. על פי הפסיקה (רע"פ 9142/01 איטליא), נדרש אחד משני תנאים: * **סיבה מוצדקת להימנעות מהגשת הבקשה במועד.** * **חשש לעיוות דין אם לא יינתן למבקש יומו.** התנאים אינם מצטברים. אם קיים חשש לעיוות דין, גם רשלנות גרידא יכולה להצדיק היעתרות לבקשה. אם לא קיים חשש לעיוות דין, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות. 2. **היעדר חובת דיון במעמד שני הצדדים:** בית המשפט קבע, בהתאם להלכת רע"פ 8427-17 סאלם, כי אין חובה לקיים דיון במעמד שני הצדדים בבקשה זו. דיון יתקיים רק בנסיבות חריגות. בענייננו, המחלוקת בין הצדדים אינה מצריכה בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע על בסיס המסמכים שהוגשו. 3. **חובת האזרח ועיקרון סופיות הדיון:** בית המשפט הדגיש את אחריותו של כל אזרח לעמוד בחובותיו ולעקוב אחר הנדרש ממנו על פי החוק. על המבקש היה לוודא שהבקשה הוגשה כדין ובמועד, ולא להמתין כשנה לאחר חלוף המועד. אי הגשת הבקשה במועד, ללא הסבר מניח את הדעת, מהווה שיהוי ניכר. בית המשפט הפנה לפסיקה התומכת בכך (עפ"ת (מחוזי ב"ש) 11976-02-21 קוקואשווילי, עפ"ת (מחוזי ב"ש) 982-9-21 אלעטאונה). 4. **הכחשת העבירה כשלעצמה אינה מספיקה:** בית המשפט קבע, בהתבסס על רע"פ 8427-17 סאלם, כי הכחשת העבירה בלבד אינה מספיקה כדי לבסס חשש לעיוות דין. בענייננו, אף לא הוגש תצהיר התומך בטענת המבקש, דבר המחליש את טענתו. 5. **תשלום הדוח - הודאה באשמה:** בהתאם לסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, תשלום דוח מהווה הודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש. תשלום הדוח הופך אותו לחלוט, וחלה בעניין זה ההלכה של סופיות הדיון. בית המשפט ציין כי רק במקרים נדירים ניתנת הארכת מועד להישפט בגין דוח ששולם, והפנה למספר רע"פים התומכים בכך. 6. **אי חקירת נסיבות התשלום:** בית המשפט הבהיר כי אין זה מתפקידו לחקור ולברר מי שילם את הקנס ובאילו נסיבות (עפ"ת 39505-09-24 אבראהים). 7. **אינטרס ציבורי ועיקרון סופיות הדיון:** בית המשפט הדגיש כי עליו ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר שבשגרה. אי עמידה בלוחות זמנים עלולה להוביל לסחבת ועומסים מיותרים, ובית המשפט אינו יכול לאמץ מתכונת המעניקה גושפנקא לחוסר אכפתיות של הציבור (דברי השופט שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין, וכן ע"פ (ב"ש) 4252/07 משיח). הפסיקה מבהירה כי גם מאחורי הפרוצדורה מסתתרת מהות, והיא עיקרון סופיות הדיון והאינטרס הציבורי (רע"פ 8653/13 לוי). **החידוש המשפטי:** ההחלטה מדגימה הלכה פסוקה וברורה בפסיקה, המחדדת את ההבחנה בין מקרים בהם ניתן להצדיק הארכת מועד להישפט, לבין מקרים בהם האינטרס הציבורי של סופיות הדיון גובר. היא מדגישה את חובתו של האזרח להיות מודע למעשיו ולחובותיו, ואת הרציונל העומד מאחורי סדרי דין קבועים, שהם חלק מהותי מהצדק והסדר הציבורי. ההחלטה מחזקת את העיקרון כי תשלום דוח תנועה הוא אקט סופי, אלא אם הוכחה עילה יוצאת דופן ובנסיבות מחייבות. **החלטה סופית:** לאור האמור, בית המשפט דחה את הבקשה. לא הוכחה סיבה מוצדקת לאי הגשת הבקשה במועד, לא הוכח חשש לעיוות דין, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, הדוח שולם, ובנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי של סופיות הדיון.