ע"א 468/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה בקשה של חבר להכריז על תקנה של חברה בטלה ומבוטלת. התקנה הנדונה הגבילה את זכותם של חברי החברה המשיבה להיות מיוצגים על ידי עורך דין בהליכי בוררות המתנהלים על ידי החברה לצורך יישוב סכסוכים מסחריים בין חבריה. המערער, עורך דין וחבר בחברה, טען כי התקנה אינה חוקית, מנוגדת לתקנת הציבור ולא נעשתה לטובת חברי החברה. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי רוב מיוחד של בעלי המניות המצביעים יכול לשנות את תקנון החברה, בכפוף למגבלות מסוימות. בית המשפט לא מצא כל אי-חוקיות בתקנה, שכן היא לא נוגדת את חוק לשכת עורכי הדין או את תקנת הציבור. התקנה נמצאה תקפה גם משום שנועדה ליצור שוויון ויעילות בהליכי הבוררות, והגבלת חופש העיסוק של מספר מצומצם של בעלי מניות הייתה סבירה. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה כי התקנה לא נעשתה לטובת החברה, שכן היא ייעלה ומיקצעה את הליך הבוררות, וסיפקה מנגנוני ביקורת שיבטיחו דיון מקיף במחלוקות. לבסוף, הדגיש בית המשפט כי הליכי הבוררות של החברה כפופים לחוק הבוררות, אשר הציע אפיקי עיון וערעור. לפיכך נשמרה התקנה, והערעור נדחה כשהמערערת נושאת בהוצאות המשיב.