ת"צ 34513-04-11

תקציר

המשיבים, בשל טעות טכנית, גבו שכר טרחה שלא כדין מנישומים ובעקבות תביעה ייצוגית הודיעו כי יחדלו מנוהג זה ויפצו את הנישומים שנפגעו. מאחר שהתביעה נדחתה בשל מעשיו של המשיב, נדרש בית המשפט להכריע בבקשת התובע לגמול ושכר טרחת עורך דין. השופט קבע כי התביעה היא בעלת חשיבות ציבורית והיטיבה עם הקבוצה שנפגעה ממעשיו של המשיב. כן התחשבו במעמדה של המשיבה כרשות ציבורית ובשלטון החוק. התובעת ביקשה סך של 480,000 ₪ (20% מהחיסכון המשוער על פני תקופה של 24 חודשים), ואילו המשיב הציע סכום נמוך יותר, בטענה כי התועלת בפועל לקבוצה נמוכה מהמשוער. בית המשפט החליט שלא לפסוק אחוז מהחיסכון הנתבע ובחר בגישה אומדנית, בהתחשב במשאבים הנדרשים להגשת התביעה. עוד ציינה השופטת כי פנייה מוקדמת לרשות לפני הגשת תובענה ייצוגית אינה דרישה. בסופו של דבר נפסק למבקש 60,000 ₪ כגמול ועורך דינו קיבל שכר טרחה בסך 100,000 ₪, שניהם צמודים למדד.