עק"נ 1979-12-16

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר הרשיע את המערער בעבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע בגין פרסום במתכוון של מכתב לשון הרע אודות המשיב בכוונה לפגוע בו. המכתב, שנשלח ל-21 נמענים, התייחס לפניות שקיבל המערער בנוגע להתנהלות המשיב כלפי עובדי המועצה המקומית חורפיש, לרבות מקרים של אלימות מילולית ופיזית. בית משפט קמא קבע כי למערער יסוד נפשי של כוונה לפגוע ודחה את הגנות תום הלב והאמת. עם זאת, ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את חומר הראיות והטיעונים המשפטיים, הגיעה למסקנה כי כוונה לפגוע ביסוד לא הוכחה מעבר לספק סביר. נמצא כי תפקידו של המערער כמנהל מחוז צפון בארגון העובדים של ההסתדרות, הפניות שקיבל ותוכן המכתב הצביעו כולם על ניסיון להגן על האינטרסים של העובדים ולא על כוונה לפגוע במשיב. בנוסף, ציין בית המשפט כי על התנהגותו האלימה של המשיב העידו עובדים רבים, והמערערת האמינה באופן סביר לגרסאותיהם. לפיכך, הערעור התקבל, והמערער זוכה מחמת ספק סביר.