עע"מ 8529/21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לסעד זמני עד להגשת ערעור. על פי פסק הדין, על המבקש להוכיח שני תנאים בו זמנית כדי להצדיק שיהוי בביצוע פסק הדין: הראשון, כי לערעורו סיכויי הצלחה גבוהים, ושנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. במקרה זה, השופט קבע כי המבקשים לא הצליחו לבסס סבירות גבוהה דיה לקבלת ערעורם, שכן הרחקתם מישראל, ככלל, אינה מהווה נזק בלתי הפיך, שכן הם יכולים לחזור לארץ אם ערעורם יתקבל. משך שהותם הקצר יחסית של המבקשים בישראל הכביד אף הוא לרעתם, שכן לא היה בו די כדי לבסס זיקה רופפת לארץ מוצאם. בנוסף, התחשב השופט במהות העבירה בה הורשע המבקש, בעובדה שהמבקשים שוהים בישראל שלא כדין ובמצבו הרפואי של המבקש. השופטת אמנם הכירה בחומרתה של האחרונה, אך לא נחשבה עילה מספקת לסעד, במיוחד נוכח היעדר הוכחה לכך שטיפול רפואי הולם אינו זמין בארץ מוצאם של המבקשים. כתוצאה מכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, אך כדי לאפשר למבקשים להיערך, הורה השופט על עיכוב אכיפה עד ליום 15.1.2022.