ת"פ 17443-05-16

תקציר

הנאשם הורשע בסיכון כבישים ובהתפרעות, לאחר שהשתתף בהפגנה חרדית בירושלים. במהלך ההפגנה חסם הנאשם כביש באמצעות דחיפת פח אשפה גדול למרכז הצומת, יחד עם כעשרה משתתפים נוספים. כתב האישום נגדו תוקן תוך כדי ההליך, שכן לא היה לו עבר פלילי לפני אירוע זה. במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם באשמה ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות. שירות המבחן דיווח על הערכה חיובית של הנאשם, תוך ציון גילו הצעיר, היעדר עבר פלילי וסיכון נמוך לעבירה חוזרת. מספר עדי אופי העידו מטעמו של הנאשם, וציירו אותו כצעיר רגיש ודתי. בנסיבות אלה, ביקשה ההגנה לבטל את ההרשעה. עם זאת, השופט קבע כי ההרשעה תעמוד בעינה, שכן אין ראיות משכנעות לכך שאי הרשעה תפגע באופן משמעותי בסיכוייו העתידיים של הנאשם. יתר על כן, המניע האידיאולוגי מאחורי העבירה הצדיק הרשעה למען האינטרס הציבורי. בקביעת העונש ההולם שקל השופט את עקרון ההלימות, המדגיש את ההיבט הגמולי של גזר הדין. טווח העונשים בגין העבירות שבוצעו הוערך כנע בין מאסר על תנאי לצד עבודות שירות, לבין מאסר בפועל של תשעה חודשים. בבחירת העונש בטווח זה, השופט לקח בחשבון גורמים מקלים כגון הודאת הנאשם, חרטה, עבר נקי ותסקיר מבחן חיובי. בנוסף, התייחס השופט לאווירת הפרות הסדר הקיימת במגזר החרדי, והדגיש את הצורך בעונש מרתיע. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 40 ימי עבודות שירות, עם אפשרות להמיר זאת במאסר אם יופרו תנאים מסוימים. השופט גם הטיל ארבעה חודשי מאסר על תנאי, בתוקף לשלוש שנים. הנאשם שמר לעצמו את הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.