ת"א 5025/97
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
התובע, הולך רגל, נפגע לכאורה מרכב ונפצע באזור חברון. התובע תבע את מבטחת הרכב הפוגע ואת נהגו לקבלת פיצויים. עם זאת, המבטחת הנתבעת הכחישה את מעורבותו של הרכב בתאונה וטענה כי היא אינה אחראית לתשלום נזקי התובע. בית המשפט היה צריך לקבוע מי מהצדדים נושא בנטל ההוכחה למעורבות הרכב. השופט פסק לטובת הנאשם. לטענתו, על התובע מוטל הנטל להוכיח את יסודות הביטוח, דבר שלא עשה. כמו כן, השופט בחן את כוחה הראייתי של הודעת הנאשם במשטרה הפלסטינית, אך פסל את השימוש בה, שכן הנאשם לא היה בעל דין רגיל והכחיש את קיומם של יחסים מיוחדים. ללא ערכה הראייתי של ההצהרה, נכשל עניינו של התובע. השופט התייחס גם לאחריותן של שתי קרנות פיצויים, קרנית והקרן הפלסטינית, לתאונות ברשות הפלסטינית. הוא הגיע למסקנה כי קרנית אחראית לפצות נפגעים ישראלים המעורבים בתאונות עם כלי רכב ישראליים, בעוד הקרן הפלסטינית מפצה קורבנות שאינם ישראלים. מאחר שהתובע לא היה ישראלי, קרנית לא הייתה אחראית לנזקיו. השופט הזכיר גם את כישלונם של התובע והנתבע להבטיח את נוכחותו של עד, שהביא להפסקת הדיון. בסופו של דבר נדחתה התביעה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.
חקיקה מקושרת
ת"א 5025/97 מגדי גואד אלשוויקי נ' יזיד דבסאן, מחוזי (14.9.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.